פירוש על משלי 13:16

כל ערום יעשה בדעת. מעשהו כגון דוד יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגומר (מלכים א א׳:ב׳):

כל ערום יעשה בדעת. לזה ישיג המבוקש ואולם הכסיל יפרוש אולתו על כל דרך אשר ילך בה באופן שלא ילך בשום חלק מהדרך לפי הראוי ולזה ימנעו ממנו מבוקשיו:

ואם אשר שקר כיזב לבגוד הוא ערום לא תכפל חרפתו כי אם יראה שהחלו להרגיש כי לא כן בדיו יהי כמחריש ומושך ידו טרם יתגלה שקרו בעצם אך אם כסיל הוא זאת יעשה להחזיק אולת כזביו אשר לא נאמנו עוד יוסיף לעשות סמוכות כוזבות לסמוך שקרו באופן שלתקן אחד יאמר ב' וג' נמצא כפורש ומרחיב אולתו אשר החל בו וזהו וכסיל יפרוש אולת באופן שלא יבצר ברוב דברים שיתבדה ויאחז במצודת כזביו כתוא מכמר והנה זה יקרה בדברים שבין איש ובין רעהו שאם הוא ערום יעשה בדעת וגם שלא יהיה לחן ולא יאמן לא יאחז בדבריו אך אם הוא כסיל יפול כי יפרוש אולת ויאחז: