פירוש על משלי 14:21

בז לרעהו חוטא. הנה מי שהוא מבזה האנשים עד שיגיע מרוע תכונתו שיבזה גם לרעהו הוא חוטא ומאושר מאד מי שהוא חונן ומשגיח על העניים והשפלים:

ולעומת אומרו גם לרעהו ישנא רש אמר בז לרעהו וכו' והענין כי לא ידבר על המבזה בדברים כי מי לא ידע כי חוטא הוא וגם היל"ל מבזה את רעהו אך הוא הבז אותו ובלתי מחשיבו בלבו ואמר אשר אמרתי גם לרעהו ישנא רש אצ"ל גדר שנאה כי אם גם היותו בז אותו בלבו חוטא כי הלא עובר על ואהבת לרעך כמוך ולעומת אומרו ואוהבי עשיר רבים אמר ומחונן ענוים כו' לומר אם העשיר הלז לא יהיה חונן ונותן בעצם את המחניפים אותו ומשכימים לפתחו רק את הענוים הבושים מהחניף ומלקבל בפרהסיא אשריו שלא ישית לבו רק אל חסד של אמת:

גם, בז, הלא - ג' דבקים.