פירוש על משלי 16:13

רצון מלכים שפתי צדק. הנה רצון מלכים הוא שפתי צדק במה שיעידו בעדות בספורי הקודמים כמו שיצטרך זה בחכמות אשר לא תשלם העמידה על מה שיצטרך לעמוד עליו מן החוש בהם כי אם בזמן ארוך נפלא יעבר החיים האנושיים כמו הענין בחכמת הכוכבים ובהרבה מהדברים הטבעיי' ומי שהוא דובר ישרים יאהב כי היושר בדברים יישירוהו למצוא האמ' במה שיחקר בו:

ועל השנית הנה לפניך ראיה מוחשת כי כל אשר נעשה על הארץ לפני מלך בשר ודם מאתו יתברך הוא והוא כי הלא אם ישבו שנים יחדו בשער המלך והצד השוה שבהם שלא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית אך במשכיות לבב לא ראי זה כראי זה כי זה כל צדק מאמריו בדבר שפתים בל יתבדה ויאחז אך לא כן לבו וזה יושר לבו אמריו תוכו כברו והלא ברית כרותה למלך עם שלא יראה ללבב כי הלא את הבר לבב יאהב בעצם ולא את אשר לא כן לבו ומי הגיד למלך מה שבלב ולב אך אין ספק כי כל הנעשה על הארץ מושפע מאתו יתברך לאייב את אויביו ולאהוב את אוהביו וזהו רצון מלכים וכו' כי גם שרצון מלכים הוא שפתי צדק גם שתוכו לא כן הלא ודובר מישרים ביושר לבב הוא לבדו יאהב אך לא את אשר לא כן לבו כי לא כן יהי רק רצונו בשפתי הצדק ולא באהבה אותו בכללותו:

רצון מלכים שפתי צדק, הצדק הוא בענין המשפט, שיהיה המשפט עפ"י הצדק לא משפט מעוקל כמ"ש ושפט בצדק דלים, וזה רצון מלכים, כי הן לצדק ימלוך מלך, והישרים הוא מדרגה יותר מן הצדק והוא מי שיעשה הישר לפנים משורת הדין, וגם כולל ישרת הדעות, יאהבנו המלך וזה יותר מן הרצון: