פירוש על משלי 16:12

תועבת מלכים עשות רשע. דבר תעוב הוא לדיינין ואין הגון להם לעשות רשע:

תועבת מלכים. הנה למלכים והם השכלים האנושיים הוא מתועב מאד ושנוא עשיית הרשע בדעות או במדות וזה כי עשיית הרשע במדות יהיה סבה שלא יכון כסא המלך אבל יסורו הכחות הנפשיות מלשרתו וימנע מפני זה ממנו השלימות אשר הוא כחיי עליו ועשיית הרשע בדעות שתהיה סבתו לקיחת המחשבות והצורות הדמיוניות לא על נכון הוא סבה שלא יגיע מהם השירות הראוי כי בצדק וביושר יכון הכסא והאדנות שיש לו עליהם אך בזולת זה אין לו תועלת:

תועבת ומ'. הלא כתבתי לך כי קסם על שפתי מלך לבלתי שוב ממאמרו גם שיראה כי לא היה במשפט שמת כי הכל מאתו יתברך ששגגת המלך כונת הבורא והנה על הא' הלא כמו זר נחשב אם גם על המלך כשר תגזור אומר שקסם לו לבלתי ישוב משגגתו לעשות משפט וגם על אמרך שהכל מאתו יתברך מאן מוכיח לזה אמר על הא' אל תתמה כי אין צדקת המלך שלמה כי מה שתועבת מלכים עשות רשע אינו רק מפני היראה למה שבצדקה יכון כסא ולכן מפני הכבוד ירשיע: