פירוש על משלי 16:27

כורה רעה. בלבו חורש הרע:

איש בליעל. הנה האיש הבליעל חורש הרעה בלבו ומה שיבא ממנו אל שפתיו יוכר בו רושם הרע שהוא בלבו ויהיה משחית כמו האש השורפת וכאילו אמר שיותר רע יבא מפיו ממה שהוא בלבו כי ישתדל להעמיק בדבריו בדרך שימשך מהם רע נפלא:

יאמר כי באנשי רשע הפורשי מכמורת לצודד ממון חביריהם ועורם מעליהם יש שני סוגים אחד שהוא בטבעו רע מעללים וכל עיקר כונתו לעשות רע כי הוא בן בליעל ועל פי דרכו יהנה מבצע כסף אשר ילחם לחם רשע ברמאותו ב' שכל ישעו וכל חפץ לאכול לשבעה מלחם העצבים שיגורם בחרמו ויאספם במכמרתו והנה האחד יקרא איש בליעל רע המעללים והב' יקרא איש חמס כי יאהב חמס מאת עמיתו יותר ממציאות הרשע אמר שלמה כי הסוג הראשון למה שעיקר כוונתו לעשות רע ולא לבא אל הפועל הנאת הבצע לא יחוש לעשות התנכלות לבל יורגש הרמאות עד תומו ולכן יקל לאדם להנצל מליצוד בחרמו כי הלא כאשר ירגיש ברעה הנה האיש הבליעל יבוש ויתאנה לאמר לא כונתי לעשות רע ואנשי תהפוכות התלו בך אמנם האיש חמס למה שכל חפצו לאכול יעשה בערמה ויפתה את רעהו כי יראה לו פנים לשים לפניו מר למתוק ושמאהבתו אותו מדריכו בדרך ריוח והצלחה לטוב לו עד הכניסו אותו בדרך יפול במצודתו באופן כי בתת האיש אל לבו להתבודד במחשבתו אם טוב הדבר ההוא או הפכו אין תקנה כי כבר נפל במצודה רעה כתוא מכמר ומזה שמראה לאטו טלפי חסידות לא יוכל איש להשמר וזה אמר על הסוג הראשון איש בליעל כרה הרעה ולא יכול לחוש לפתות רק לחציפותו כרה אותה כמעט נגלה כורה שוחה ללכוד את רעהו ונשא המשל אל כריה כאשר יכרה איש בור שהוא דבר גלוי שלא יפול שמה מן הסתם רק שור ולא אדם שעיניו על דרכיו ולכן האיש הבליעל הלז זולת שלא תבא רעתו אל הפועל הנה יצטרך להתנצל בהרגיש רעהו ולומר בחמימות רב כאלו על שפתיו כאש צרבת: