פירוש על משלי 17:18

אדם חסר לב תוקע כף. ערבות ממון, ד"א תוקע כף לרשעים כדי ללכת בדרכיהם והרי כבר עורב ערובה לפני רעהו. כבר ערב להקב"ה לשמור מצותיו:

אדם חסר לב. והנה ספר עתה מהעזר לא יחשב בו טוב לעזור ובסוף הענין ישוב לו לנזק גדול ולזה לא יהיה זה העזר כי אם מאדם חסר לב והנה שיכנס האדם ערב בפרעון חוב רעהו ויתקע כפו לפרעו כי זה יהיה סבה אל שישוב האהוב שונא ויגיעהו נזק מזה שישוב פרעון החוב עליו:

ואמר שלמה בחכמתו אל יתאנה הדיין הלז לאמר כי גודל השרשתו באהבתו את רעהו ממנו מביאו לידי כך כדרך הערב שמשתעבד מאהבתו את רעהו כי דע אפוא כי גדר רעת הדיין הלז רבה מהכיל כי אני אגיד לך עד היכן יד הערב מגעת לאהוב רעהו וכל הרעה הבאה עליו בגלל הדבר ואיננה א' מני אלף מהמצדיק רשע לאהבת רעהו והוא כי הנה אדם חסר לב מלראות את הנולד עד פה תבא גדר יערבנותו לאהבת רעהו א' שתוקע כף שמת שלא יעשה לו ערב פרען רק קבלן רצה מזה גובה כו' שיוכל לתבוע את הערב תחלה וזהו עורב ערובה לפני רעהו כלומר קודם רעהו שיתבעו אותו קודם רעהו הלוה שיגבה ממנו תחלה: