פירוש על משלי 17:17

בכל עת אוהב הרע. לעולם הוי אוהב רעים לקנות אוהבים:

בכל עת. יתחבר האוהב לאהובו בימי הטובה ובימי הרעה זה מדרך האוהב במה שהוא אוהב ר''ל שלא יעזוב אהובו לעתות בצרה, ואולם האוהב שיתחדש ויולד לו בעת צרתו הוא אח לא אוהב או ירצה בזה כי האוהב יתחבר לאהובו בכל עת כדי שישמח בטובתו ויעזרהו לעת רעתו אמנם האח לא יחוש להתחבר עם אחיו בעת טובתו אך בצרתו יתעורר לעוזרו כי הטבע יכריחהו על זה מפני היותו עצמו ובשרו:

והנה שתים הנה סבות המסבבות עוות משפט או לאהבה את רעהו יצדיקנו בדין וירשיע בעל דינו או לאהבה שוחד ועל האחד אמר הביטה וראה פתיות איש הזה כי הלא בכל עת אוהב הרע וכו' כי למה שלב אין לא יבין כי את רעהו אשר יאהב לא בכל עת ראוי לאהבו כי בבוא לפניו לדין אין להעריך אותו בגדר אוהב לזכותו בדין אך כסיל זה בכל עת אוהב הרע גם בעת דין ואין לב להבין כי באהבו את רעהו ישנא את עצמו ולא עוד אלא שעתה בעת צרת רעהו יוסיף לאהבה אותו ולהחזיק בידו כאלו לצרה זו נעתק מאוהב לאח כאלו עתה נולד לו אח. או יאמר חושב שמטיב לו להצילו מצרה זו שעליו ואדרבה הוא כאלו נולד אח לאותה צרה שבעון זה שמסייעו בל יפסיד ממון הראוי לו להפסיד בדין חושב שמצילו מצרת הפסד ואדרבה נעשה אח לצרה כי כאשר דרך אח להחזיק ביד אחיו כן דיין זה מחזיק ביד הצרה בל תמוש מביתו של בעל דין אוהבו ואין זה לו רק חוסר לב כמדובר: