פירוש על משלי 17:3

מצרף לכסף. כלי שצורפין בו כסף ועושין אותו מאפר מקלה על גבי חרס קרוי מצרף:

מצרף לכסף. הנה הכסף יש לו מצרף יוכל האדם לבררו מסיגיו ובו יוכל לבחון כמה יש בו מן הסיגים כשיקח ממנו משקל מה ויעמוד על השיעור שיחסר ממנו וכזה יש ג''כ כור לזהב לברר אותו מסיגיו ואולם הלבבות אין שם מי שיבחנם זולתי השם יתברך:

ושמא תאמר כי איך אומר אליך תפיל גורל כי מה' כל משפטו ולא מהמזל והלא אפשר יפול חלק היפה לקל הכשרון מהאחים וחלק הגרוע לכשר שבהם ואיך מה' יצא משפט מעוקל הלזה חלילה לזה אומר לך אל תשית לבך כי הלא מצרף לכסף ויש כור לזהב ובוחן לבות ג' אלה הוא ה' והענין כי לא יבצר אם אתה שנפל גורלך גרוע צדיק בינוני כערך הכסף אשר בו מקצת סיגים כי עם היותך כשר לא יעדרו ממך חלאת דברי עונות צריך מצרף להסיר כל בדיליך וסיגיך ואולי הוא יתברך מיסרך לצרוף אותך מעינותיך ואם אתה כזהב בעיניך הלא גם כן יש כור לזהב עם היותו משולל סיגים להחשיבו יותר כמז"ל שעשה שלמה בחכמתו שהשליך לכור אלף ככרי זהב אלף פעמים עד שטיהרו והעמידו על אחד כן גם אם צדיק אתה הקב"ה מזקק אותך ביסורין של אהבה עד יטהרך לאור באור החיים בשלמות אין קץ והן כל זה הוא אם כדברך הוא כי אתה שלם וטוב מאחיך שנפל להם חלק יפה וכ"ש כי גם ובוחן לבות ה' ומי יודע אם לב אחיך טוב לפני ה' מלבך: