פירוש על משלי 17:2

עבד משכיל וגו'. על שהשכיל נ"נ לפסוע ג' פסיעות לכבודו של הקב"ה על' לגדולה ומשל בישרא' שהובישו מעשיהם וחלק נחלתם לעיניהם, ד"א גר צדיק טוב מאזרח רשע ולע"ל יחלק שלל ונחלה בתוך ב"י שנאמר (יחזקאל יז) והיה השבט אשר גר הגר וגו':

עבד משכיל. הנה יקרה בעבד האדם כשהיה זריז ומשכיל שיהיה מושל בבן אדוניו כשהי' עצל וסכל כי אדוניו ימשילהו עליו להנהיגו בהנהגה ראויה וכבר יקרה שיחלק זה העבד נחלה בתוך הבני' שהם בני אדוניו כי אדוניו לאהבתו אותו יתן לו במותו חלק מה בנכסיו:

ומה גם כי הלא זו היא דרכה של מריבה להתפשט עד בא א' מהאחים בראותו שא' מאחיו נותן עינו בחלק יפה שיבחר לו א' מהעבדים בעל זרוע משכיל בחלוקה וימשילהו על אחיו כי יתנהו למורשה בעדו או ישית במקומו א' מגויי הארץ בעל זרוע הנקרא עבד בערך בני ישראל וימשול בבן מביש המסרב ויהיה סבה שיטול העבד ההוא חלק בנכסים כי לא יעשה בחנם וזה רעה חולה כי טוב לך כי חותר לאחיך מזכותך ולא יעבור זר ביניכם ובין אחים יטול נחלה ותפסידו אתה ואחיך וזה אמר עבד משכיל ימשול בבן מביש הוא בנותן עינו בחלק יפה וימשך שבתוך אחים יחלוק נחלה: