פירוש על משלי 19:10

לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד. ק"ו הוא שאין נאה שעבד ימשול בנדיבים:

לא נאוה. הנה לא יתכן שיגיע לכסיל תענוג כי בסב' סכלותו ראוי שיגיע לו צער בכל הדברי' וכ''ש שלא יאות לעב' שיהיה מושל בשרים וכאילו אמר זה להעיר שאין ראוי שישי' האד' מושל הכח הנפשיי שהוא ראוי שיהיה עבד ומשרת לשאר הכחו' הנפשיות המגיעות האדם אל השלימו' כי זה הוא ממה שיבלבל הפעולו' האנושיו' וישיב פעולותיו בהמיות ולא אנושיו':

לא נאוה וכו'. הנה ידענו כי הוא יתברך ואבינו אברהם למען הציל אותנו מגיהנם אשר לעתיד לבא למען נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה ותענוג האמתי בלי עכוב על כן צורנו מכרנו וה' הסגירנו תחת עבדים ימשלו בנו בגליות האלו למרק תחת ידם חלאת עונותינו אשר הסכלנו עשו הרע בעיני ה' למען נרחץ נטהר לקבל התענוג הנפשיי הגדול ההוא והנה יתחמץ לבב אנוש ויתר ממקומו באמרו כי הלא חרפה היא לנו עבדים ימשלו בנו כי הלא שרים ובני מלכים אנחנו ונבא אל הביאור אחרי אמרו בפסוקים הקודמים אשר הוא רש אין כל ויראה כי אין דורש לנפשו וכל אחי רש שנאוהו ואף גם מענה לשון ימנעו ממנו בל יורה התר להעיד שקרים והפיח כזבים ועלילות להעשיר והנה אין ספק שימצא מר ממות את התנכר אליו אחיו ומרעיו ומה גם אם טוב הוא מהם אומר בלבו מה פשעי ומה חטאתי כי עניתי מאד ואהיה לבוז לשוים או גרועים ממני על כן לדבר על לבו אמר לא נאוה וכו' לומר ראה והביטה מכה קשה מזו ובארוכתה תעלה ארוכת מחלתך גם אתה והוא כי הלא תראה בני ישראל כלם בנו בכורו ית' בני אל חי גדולים ושרים נתונים נתונים ביד עבדים משלו בהם כי הלא ידעת כי צורם מכרם וה' הסגירם ואין זה רק למען נרחץ נטהר מעון כסילותנו אשר חטאנו בהכנס בנו רוח שטות וכסילות לקבל תענוג העוה"ב בלי מעיק חטא ועון מה שאין כן אם לא היינו גולים והיינו הולכים בחלאת אשמותינו שימנע תענוגי הע"ה ממנו עד ימרק גיהנם ואין קצה ועל זה אמר הן אמת כי לא נאוה לכסיל הוא החוטא שנכנס בו רוח שטות תענוג שעל כן יטהר הוא יתברך כסילתינו פה למען יהיה נאוה אלינו תענוג העוה"ב אך לעומת זה אף כי אין ראוי לעבד המושל בישראל משול בשרים וגדולה מזו היא מאד ומי יכילנה הלא זו קשה מאשר הביאך עונך לשיזלזלוך אחיך ומרעיך בעניותך כי הלא אתה והם שוי הערך וגם לא ימשלו בך אך אלה שרים ביד עבדים ימשלו בם: