פירוש על משלי 19:12

נהם ככפיר זעף מלך. הקב"ה:

נהם ככפיר. הנה כעס המלך יהי' רב הסכנ' כי לו כח לעשות מה שיסור מהכעס מהרע לאשר יכעס עליו ולזה ידמ' כעס המלך לנהם הכפיר שישאג לטרף ורצוי המלך ידמה לטל על עשב שיגדל אותו ויזונהו ולזאת הסבה ראוי שיזהר המלך מהכעס יותר מזולתו כי כעסו יותר קשה והוא יותר מזיק:

אמנם דרך ה' הוא נהם ככפיר כו' והוא כי הלא בבחינת אריכות אפים כה יעשה כי זעפו ביסוריו הוא נהם ככפיר הלא הוא כי הנה הכפיר שתים יעשה א' הרעשת קול גדול מבהיל כי הוא אריה בעת בחרותו כי אז כפיר יקרא ואחרי כן יאכל טרף עד כלותו אותו אמנם מב' מדות אלו חצים לה' כי נהם ככפיר זעף המלך הקדוש מלכו של עולם שיעשה הוראת זעף מבהלת לנכות בזעף והרעשה העון וזהו נהם ככפיר וכו' וזה הוא למשול עבד בשרים שהוא דבר מבהיל אך בענין הטרף אדרבה כטל על עשב רצונו כי ינכה ה' גודל הכעס במסור בני מלכים ביד עבד ובזה באיכות הצער בחבורתנו ירפא לנו שתהיה צרתנו רפה ומטיבה כטל מאת ה' עלי עשב כמז"ל על כרביבים עלי עשב שמעדנו הוא יתברך בטל כן יסורין הבאים מאתו יתברך אלינו הן הם תחבושת וצרי ומרפא באמת לעדן אותנו בגן עדנו יתברך ועל כן טוב לנו דרך זה מיסורים זולתם כחלאים ודומיהם פן ישברונו וידכאונו כי אין במה להטיל הכעס כאשר בתת אותנו ביד עבדים שיוטל הכעס במסור אותנו בידו ותקל יד המכה מעלינו ולהמתיק הדבר נשים לב אל דרכו יתברך בהיות העשב קטן הנקרא דשא בזמן החורף ימטיר בזעף כד"א כשעירים עלי דשא ובהיות העשב קשה ועשה קלח בטרם קציר לא ימטיר רק רביבים עלי עשב הוא טל הבא בנחת והוא כי הדשא לרפיונו לא ישבר בזעף אך העשב כי קשה הוא הלא ישבר לכן ירד הטל עליו בנחת כן הוא יתברך מתנהג עמנו במחת פן נשבר כטל על עשב ומעכב מעלינו זעף מטר לכן מונע קושי יסורין ומנכה הקושי בתת אותנו ביד עבד למען הקל באיכות הצרה במקום מות וגיהנם או יהיה שיעור אמרו וכטל על עשב לומר כי לא ככפיר שישאג ובלבו ורצונו לשבר ולאכול את הנטרף אך הוא יתברך כאשר ישאג ויזעף אין הכוונה להנקם חלילה רק רצונו וכונתו הוא להטיב לעדן כטל על עשב וזהו נהם ככפיר וכו' ואז וכטל על עשב הוא רצונו הפנימי ולא להשמיד בלבבו חלילה כמדובר: