פירוש על משלי 2:3

כי אם לבינה. ולא תחשוב שהשגתם נמנעת ממך מצד שלא יצאו אל הידיעה בה מדברים עצמיים אך תדע באמת שאם תחשוק להשיג הבינה חשק רב כדרך שתקרא ותתן קולך לבינה כמו שיקרא האדם מי שירצהו ויחשוק בו:

כ"א זולת זה גם לבינה תקרא שתהא רודף גם אחר הבינה וזהו כ"א לבינה תקרא אז לא תחשב כקורא את הבינה לבדה רק כאלו בכלל קוראך את הבינה גם לתבונה תתן קולך באופן כי גם התבונה תענך ופתחה לך ותמצאנה כבינה כמענו וגדרם יהיה כי בינה היא אשר תוציא מתוך דברי החכמה שיורוך ותבונה היא אשר תוציא ותחדש בנועם שכלך מתוך הבינה שהבנת מהחכמה כי מהבינה תבין מתוכה מורם ממנה כיוצא בה:

כי אם לבינה תקרא, הבינה הוא מה שמתבונן מעט מעט ומוסיף דעת להוציא דבר מדבר, וצריך שתקרא אל הבינה ותזמינה אליך, שתשים לבך לכל דבר חכמת בינה לשקוד עליו להבין טעמו, והתבונה היא ציור התבונה הכללית שכולל כל הדברים, שא"א שיקרא אליה כי רחוק מן האדם להבין כל תעלומה ולמצוא כל דברי חפץ, רק יתן קולו לתבונה כקורא מרחוק להשיג מה שיהיה ביכלתו להשיג מהתבונה הכללית: