פירוש על משלי 2:4

אם תבקשנה. ותבקשנה עם זה כמו שיבקשו הכסף ותחפ' עליה כמו שיחפשו המטמונים שיחפרו פה ופה עד שימצאום הנה בזה האופן תמצא התבונה ר''ל שתקבץ כל ההקדמות המפורסמות הנופלות בדרוש אשר תחקור בו ואחר תברר הצודקת מהבלתי צודקת ובזה האופן תבקשנה ככסף וכמטמונים וזה כי כבר יחפרו במקום לראות אם יש שם לכסף מוצא ואם לא נתברר להם שהחפירה ההיא תובילם למצוא הכסף וכן יעשו זה עד שימצאו המקום אשר בו יש לכסף מוצא וכן ראוי שיעשו למצוא התבונה לפי שלא יבאו בה בהקדמות עצמיות ולזה אין לבטוח בהקדמות שימצאו בה מתחלת הענין שיתנו האמת עד שתשלם החקיר' בכלם כמו שזכרנו הנה כשתעשה זה בזה האופן אז תבין יראת ה' ותמצא דעת אלהים כי זה יעמידך על הדברים האלהיים ולמה שתשיג מעוצם מדרגת מציאות הש''י תירא ממנו מרוב רוממות וגדולתו אשר לא יושג לזולתו ואמנ' תעזר בש''י בזאת ההשגה כשתתעורר בה מעצמך באופן אשר זכרנו:

אם תבקשנה כו' הנה לא ישיג האדם גדר עסק התורה וכל יתר עבודת ויראת ה' עד יעריכנה אל גדר עניני העה"ז כברכת ריב"ז אל תלמידיו יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו שאדם עובר עבירה ואומר שמא יראני האדם ואינו אומר שמא יראני המקום באופן יהיה איש מחזיק עצמו לירא שמים ואילו יצייר בדעתו יראת בני אדם שייראוהו אנשים או אימת מלך או שר שיותר יהא ירא מהם אז יכיר כי לא ירא אלהים הוא באמת. ועל דרך זה בעסק התורה ארז"ל במדרש שהיה ר"ע משכים לעסוק בתורה בחצות לילה ופעם אחד ראה התבנים בעת ההיא נושאים תבן אמר מה יתרון לנו שאנו משכימים לעבוד את ה' הרי התבנים משכימים יותר הנה שמתחלה חשב היותו עושה דבר גדול ובראותו התבנים אמר כי הלא מזער הוא וע"ד זה אם יאמרו לאיש היערכו ד"ת לכסף או זהב אמור יאמר כי בן מות המעריכם לאחרים כי הלא תורת ה' אין ערוך אליה כי היא חכמתו יתברך ובהדבק בה כדבק בשכינה גם בעה"ז ומה גם לעה"ב אך זהב וכסף דברים גשמיים הווים ונפסדים ולא ישמיע לאזנו מה שפיו מדבר כי הלא אם יאמרו לו איה מקום כבוד אוצרות כסף ומטמוני מסתרים לא ינוס ולא יישן ירוץ ולא ייעף אם ישקיף וירא אם השג ישיג מה שלא יעשה כן להשיג תורת ה' תמימה עם שכל הון יקר כאין נגדה ולא ימיש מהחזיק עצמה לירא ה' אך אם ישים על לבו לומר הנה נא הואלתי להשוות החכמה ובינה לכסף ומטמוני זהב ויעשנו בכל מאמצי כח ככל אשר יעשה לזהב ולכסף אז יתרץ ויסכים ויאמר כרפאי את עצמי נגדל עוני כי לא יראתי את ה' מעודי וגם היום מרי שיחי כי אתי תלין משוגתי כי יאמר עד כה שלא הערכתי חשיבות תורת ה' אל הכסף ואל המטמונים לא היה בי החשק הלז בתורתו יתברך ובכן היה חשיבות תורת ה' תמימה נגרע מערך הכסף והזהב ובדבר הזה הנני נתפס כגנב במחתרת כי הלא על המלך ה' צבאות הייתי מורד בבלתי החשיבי כתר תורתו יתברך שנתנה מפי הגבורה אף ככסף וכמטמונים אשר בעפר יסודם ואין זה כ"א רוע לב כי לא יראתי את ה' ואף גם עתה כאשר דמיתי התורה ותבונה לכסף ומטמונים אין יראת ה' בקרבי כאשר יאתה כי מה המה אלה בערכה:

וכמטמנים. אוצרות הטמונים: