פירוש על משלי 20:10

אבן ואבן. הנה המשקל הקטן מהראוי או הגדול מהראוי והמדה הקטנה מהראוי או הגדולה מהראוי הנה שני אלו הדברים מתועבי' לש''י במדות ובדעות וזה כי הנבחר והראוי במדות הוא השווי והיושר מזולת שיהיה לאחד מהקצוות כמו שנתבאר בפלוסופיא המדינית והנבחר בדעות שלא לקצר מהאמה הראוי בדבר דבר ושלא להפליג עליו יותר מהראוי כאילו תאמר שמה שיסבול אותו מופת מוחלט לא יקצר בו ויסמך על מופת ראיה או על הקדמות מפורסמו' ומה שלא יסבול מופת מוחלט לא יבקשהו וכן לא יחקו' במה שאין דרך אל השגתו ולא יקצר לחקור במה שיוכל להשגתו ובהיות הענין כן מי הוא זה ואי זהו שיוכל להתפאר באיש אמונים:

אבן וכו'. אם אומרו שניהם הם האבן והאיפה מי לא ידע כי שניהם תועבה ואם הוא על אבן ואבן וההיקש בשני האיפות לא יבצר או אחת מהאבנים שלמה והא' חסרה ולמה יתועבו שניהם ואם הא' יתירה ממשקלה והא' חסרה מה ישמיענו שיתועבו גם שניהם כי הלא זו רעה לקונה וזו למוכר ולכאורה יאמר שאם יש אבן שלמה להראות לקונה ואבן חסרה לשקול אחרי כן. גם השלמה תועבה שמסייעת לרמות וההיקש באיפה ואיפה והנכון יאמר כי אם הקונה יש לו בכיסו אבן ואבן לשקול המטבעות שלמה וחסרה ומרמה את המוכר בחסרה והמוכר יש לו איפה ואיפה לרמות את הקונה בחסרה באופן שיצא אונאת המוכר באונאת כקונה כי גם שכוונת שניהם לרמות לא נתאנה א' מהם לפי האמת אעפ"י כן תועבת ה' גם שניהם:

איפה. שם מדה בת ג׳ סאים: