פירוש על משלי 20:29

תפארת בחורים כחם. כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה:

תפארת בחורים. הנה כמו שתפארת הבחורים כחם כי אז הם ר''ל בימי הבחרות בתכלית מעוצם הגבורה כן הדור החכמים הוא המצא השיבה להם כי אז יתיישבו בלבם הדעות האמתיות לסבות שזכרנו במה שקדם:

ופן תאמר בלבבך מה בצע חסד אל משפט המלך והלא טוב טוב יקוב הדין את ההר כי כן דרך המלך ישר בעיני ה' ומלך במשפט יעמיד ארץ ולא בחסד לוותר מהדין כי אשר יעשה חסד עם האחד יעוות את שכנגדו על כן אמר תפארת בחורים כחם כו' שעכ"פ צריך סעד חסד למתק הדין כי לא יבצר אם המלך איש בחור הלא יתפאר בכחו הגדול וברעם גבורות ולהורות כחו וגבורתו לא יהא מתון בדין וימהר לשפוך דם נפשות רבות וחסרונן תהיה תפארתו וזהו תפארת בחורים כחם ואם המלך זקן ומה גם אם מופלג יהי' אכזרי הוא ולא ירחם כנודע כי על כן נפסל זקן מופלג מהמנות בכלל הסנהדרין כי לא יביט בעין הירוד וחמלה רק אל בעלי שיבה כמוהו אך נער לא יחון וזהו והדר זקנים שיבה כי לא יהודר לפני זקנים רק שיבה וזהו שלא אמר שיבתם כאמרו כחם כי על שיבת הזולת ידבר ועל כן צריך סעד החסד להפשיר רוגז בחורים המולכים ורוגז זקנים להביאם אל המיצוע הוא משפט האמת: