פירוש על משלי 22:11
רש"י
אוהב. טהר לב חן שפתיו מי ששפתיו חן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג
אוהב טהר לב. אך מי שהוא טהור לב ואוהב בלי לב ולב הנה החן והאהבה שמראה בדבריו לאהובו רעיונו מולך ומושל בו אז ירצה בזה כי לא יאמר בפיו רק מה שבלבו לעשות והנה הביאור הראשון הוא יותר נקשר אל מה שלפניו מן הדברים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ואם תשיב אמריך הלא הודעתני את מי אגרש הודיעני אתמי אבחר ואקרב כי לפעמים אקרב איש בהראותו סימני טהרה בפיו ובשפתיו יכבדני ולבו רחק ממני על כן אמר אהב טהר לב וכו' לומר דע אפוא כי האוהב שהוא טהר לב ה' יתן חן בשפתיו שיכנסו בלב השומע ולא יחשדהו למחניף כי מטוהר לב יצאו דבריו ועד לב השומע יכנסו טהורים אמרי נועם ויהיו לחן גם כי מזולתו היו נראים חנופה וזהו אהב טהר לב חן שפתיו הוא עד קרוא את רעהו אנוש כערכו מלך ויהיה לחן ולא יחשבהו למחניף כי לבו יאמר לו כי יושר לבו אמריו כי גדול חן שפתיו בעיני הכל מפאת טוהר לבו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy