פירוש על משלי 22:10

גרש לץ. יצר הרע:

גרש לץ. מדרך הלץ לשנוא האנשים ולהלעיג בהם ולעורר להם מדינים ולזה אם תגרש לץ מהבית יצא המדון ממנו כי הוא היה המעורר מדינים שם וישבות מהבית ריב וקלון המריב שם והמבייש האנשים:

הנח אומרו ויצא הוא בלתי צודק בדבר שאין בו רוח חיים אמנם לבא אל הבאור נזכירה מז"ל בשחיטת חולין מעשה בר' מאיר ששם שלום בין שני שכנים שהתמידה מריבה ביניהם ימים רבים ואח"כ שמעיה לקליה דשטן דהוה אמר ווי דאפקיה ר' מאיר מביתא דההוא נברא הנה כי במקום מריבה שם הרגיע שטן ומצא לו מנוח כי שם ביתו עוד שנית ידענו כי גם שהשטן הוא עיקר המדון והמחרחר אותו לא יבצר מלבקש לו איש כלבבו לבער את האש כי יתלבש בו כאשר עשה באבינו הראשון שנתלבש בנחש כמז"ל רכב סמאל על נחש כרוכב על הסוס וכן בעגל נתלבש בערב רב כן כי ינצו אנשים אם ימצא בתוכם איש לץ בטלן משולל עסק תורה ועמל מלאכה בו יתלבש השטן ויהיה האיש ההוא המוציא והמביא לשון הרע ורכילות עד יחמו כתנור ואין מכבה עד גדר שגם כי מדת הדין יפגע בם לון יסורו מלהקל איש בכבוד חברו ומה גם אם יאמר לו הלא מן השמים הוכיחוך וכן ישיב אמרים מי שנאמר לו באופן שעוד תוסיף מדת הדין לעשות דין עליהם והם יוסיפו בקלון איש על רעהו אם כן אפוא מה תקנתם של אלו אחר שהשטן קנה לו שם בית דירה מבעיר את האש ועולה ומקטרג עד יפעל הדין בהם וחוזר וגורם קלון עוד כאמור על כן אמר שלמה גרש לץ הוא המוליך ומביא בינך ובין רעך ובבואו ברכילות גרשהו מלפניך ומשכונתך אם הוא גר אתך ונמצאת מחריב משכן השטן אשר ישכון לחרחר הריב ואז ויצא מדון הוא השטן שהוא עיקר המדון ומציאותו וישבות דין עליון שהחל לפגוע בכם וגם הקלון הנמשך בפני בני אדם כמדובר: