פירוש על משלי 23:17

אל יקנא לבך בחטאים. בהצלחתם להיות רשע כמותם:

אל יקנא לבך בחטאים. אל תאמר לעשות כמעשיהם אך תמיד תהיה ביראת ה' במעשיך ובמחשבותיך לא תתעסק כי אם במה שיש אחרית ותועלת בו והם הפעולות המשובחות וההשגות העיוניות ותקותך באלו הטובות לא תכרת אך חתחזק ותחקים חמיד:

הלא כמו זר נחשב ילמדנו שלמה בחכמתו שלא יקנא לבו בחטאים כי אם ביראת ה' ומי לא ידע בכל אלה אך יאמר כי טוב לגבר יהיה תמים עם ה' וגם שיראה הצלחת חטאים אל ישית לב לקנא בלבו ולומר כי קנאת ה' הוא מקנא ומכשרון בא לא שירע בעיניו הצלחת חטאים ויקנא בלבו תמיד כי המקנא על הצלחת החטאים יתעתד לחטוא כהם כי גם אם צדיק יהיה לא יבצר ממנו יהיה לבו נוקפו בצד מה כי יראה רשע וטוב לו ומה גם אם הוא צדיק וחסר לחם שאם לא יחטא בפועל יהרהר ואם לא יהרהר היום יהרהר מחר או מחרתו ומה גם אם יראה שיבלו ימיהם בטוב עד יום מותם כי אז יחרץ יצרו עליו באמרו הלא זה ימות כמות כל אדם וגם לן כבודו עמו והצדיק ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה אמנם הירא וחרד תמיד על דבר ה' בלי היסח הדעת איש כמוהו יאות לו לקנא ולא יירא מן החטא לגודל זהירותו ביראת ה' כי אז גם שיראה לרשעים אחרית טוב לא ימיש מלירא את ה' כי תמיד ישית מבטחו בו יתברך ולא תבצר מלבו תקות טובו בעולם הבא וזה ענין הכתובים אל יקנא לבך ללבוש קנאה בהרהורי לבך בחטאים שהוא על היותם מוצלחים כי אם ביראת ה' כל היום כלומר כי אם בהיות אתך יראת ה' כל היום בלי הפסק כי אז והיית מוצק ולא תירא כי תקנא מלהרהר וליכשל כי אין לך הפסק כי כל היום תמיד אתה דבק ביראת ה':