פירוש על משלי 23:16

בדבר שפתיך מישרים. ע"י שחכם לבך:

ותעלוזנה כליותי. מחשבותי כשמעי כי תדברנה שפתיך מישרים בדבר החכמה:

ועדיין אין הכליות יועצות לפעול ולהוציא הטוב החוצה אך ותעלוזנה כליותי גם הם כאשר תדברנה שפתיך מישרים להיישיר את הזולת בשפתיך כי כאשר כליות היועצות להיטיב יעלזו בהוציא תולדת העריבות אל הפועל כן תעלוזנה כליותי המיעצים אותי להיטיב לך והוא מדה כנגד מדה כאשר אתה תיעץ את הזולת ללכת בדרכי מישרים לעומת זה תעלוזנה כחות הקדושה הממשיכים השפע להריק מהפנימיות החוצה אל הזולת ולהיות כי שמחה הוא גדר קטן מעלצון לכן אמר ותעלוזנה והוא כי כאשר יעצו הכליות לעשות טוב מחשבת הלב ישמחו הכליות וכאשר יצא אל הפועל אז יעלזו בעצם על כן לרמוז אל צאת שפע הטוב אל הפועל אמר ותעלוזנה כליותי כלל הדברים אשר הוא חכם לבו שתורתו בלבו ולא לאחרים אתו וגם הכושר כי היא חכמה לעומת החוטא שנכנס בו רוח שטות יהווה שפע פנימי למעלה אך לא ימשיכנו למטה לארץ להטיב את הכלל אך המיישיר את הזולת ומדריכם בזכותו גם ה' ימשיך השפע לארץ וצאצאיה: