פירוש על משלי 23:29

4178 / (משלי כג, כט) / פצעים
נברידורי"ש / nacredures / פציעות
חסר בדפוסים. בכמה כתבי-יד ביחיד: נברידור"א navredure.

למי אוי למי אבוי. לשון צעקה ויללה:

הנה אוי ואבוי יראה דבר א' והוא כפול וגם מה ענין שאלת למי ולא אמר אוי ואבוי וכו' למאחרים כו' ולא עוד כי אם שאמר למי ששה פעמים ומה ענין ששת הדברים האלו שנתיחדו לשותי יין ועוד כי למאחרים לשון רבים ושלא לנוכח ואומרו אל תרא לנוכח ולשון יחיד ואח"כ אמר כי יתן בכוס שלא לנוכח ועוד כי יתאדם לא יבצר או היין אדום או לבן אם הוא אדום איך יאמר יתאדם שמורה שקונה גוון אדמימות אשר לא היה בו ולא אמר אדום ואם לבן הוא לא יתאדם לעולם ועוד שובו אחר כך לדבר לנוכח ואמר עיניך יראו זרות וגם למה לא כלל זה עם הששה הנזכר ומעלה אוי ואבוי וכו' אך אמנם הנה שלמה בחכמתו בא ללמד דעת אל כל איש חכם לב שומע עצה ולוקח מוסר אשר לא נסה ללכת בעצת רשעים ובדרך גבורים לשתות יין תמיד לא עמד ואמר הנה שש מדות בשותים תמיד במזרקי יין יש שאחרי שתותו יתעצב אל לבו כי היין בוגד יקנה בו עצבות לרבויו ויש שנוסף על העצבות יגנח מלבו ועל שתי אלה אמר על הא' למי אוי ועל הב' למי אבוי שהוא אוי כפול ויש ילהטהו לחרחר מדינים עם כל הקרובים אליו וזהו למי מדינים ויש יקנה בו השכרות רוב שיחה שיפליג בדברים עד אין קץ וזהו למי שיח ויש ילהיבהו השכרות להכות ולפצוע את אשר לפניו וזהו למי פצעים חנם כלומר למי יתייחסו פצוע פצעים חנם או למי פצעים חנם כי יש שלא ישקוט על שמריו לישן שם ולהפיג יינו רק יתעורר לקום ולהתהלך בחוץ ואין איש יכול לעכבו באמור להם הלשכור תחשבוני אתם השכורים ולא אני והלוך ילך באישון לילה למחוז חפצו בשוקים וברחובות וימצאוהו השומרים הסובבים בעיר יכוהו יפצעוהו עד יבלו שפתיו מלומר די ומה גם אם לגנב יחשבוהו והם פצעים חנם ויש שלא יתפעל רק יקנה חכלילות בעיניו וזהו למי חכלילות עינים: