פירוש על משלי 23:6

אחרי אומרו הט אזנך ושמע דברי חכמים וכו' ושישמרם בבטנו ויכינו יחד על שפתיו שהוא תנאי אשר תורתו אומנותו ולבל ישכח אמר אל תתרע את בעל אף וכו' פן תאלף אורחותיו ולקחת מוקש לנפשך על ידי השכחה הנמשכת מהכעס ולבל יטרד בעל כרחו מן התורה אמר אל תהי בתוקעי כף וכו' למה יקח משכבך ותטרד מלמודך ולבל תאמר אם השעה דחוקה לי אבואה ואפלשה בעניני קניני העולם יותר מאשר הגבילו לי בו אמרתי אל תסג גבול עולם וכו' ואל תתפתה אחר אשר תראה שעל ידי חריצותם בעניני העולם הזה יתיצבו לפני מלכים כי חזית איש כו' ושמת סכין כו' כמפורש בקודם וגם אל תיגע להעשיר כו' ושמא תאמר אם כן אפוא אם תהיה השעה דחוקה לי ואבחרה דרכך לעסוק בתורה תמיד לשמרם בבטני ולכונם יחדו על שפתי למה לי לחיות חיי צער ואלכה לי אל אחד העשירים מפתו אוכל ויינו אשתה ואעסוק בתורה וזולת זכותו לפרנסני ישמח ויגיל כי ישמעו דברי תורה על שלחנו אמר אם כה תעשה אל תלחם את לחם רע עין כי אם תבחר לך אשר יהיה טוב עין ואל תאמר הלא לא אוכל ממנו מטעמים רק לחם לבדו לסעוד לבי כי לא ירע לבבו על הלחם לבדו כי זאת עצתי כי אפילו אל תלחם את לחם רע עין כי אשר הוא רע עין גם על הלחם לבדו תרע עינו ואל מטעמותיו אין צריך לומר לאכול כי אם אפילו אל תתאו:

רע עין - עין רעה ורעה עינך הוא חסר איש וכן טוב עין הוא יבורך והראוי איש טוב עין.

אל תלחם, גם בזה בא דרך משל, שאמר שלא יאכל לחם של רע עין, וגם למטעמים שלו לא יתאו: