פירוש על משלי 24:5

גבר חכם בעוז. איש חכם הוא תמיד בעוז:

גבר. הגבר יקנה החכמה בעוז שיהיה לשכלו לכבוש תאוות החומר ולנצח אותו:

ושמא תאמר והלא התורה לבדה תספיק להתרחק מן החטא ולכבוש היצר הרע ולקרבו לידי זכות ומה צורך אל כל זה לזה אמר גבר חכם בעוז וכו' כלומר הן אמת שגבר על יצרו וחטאיו הוא החכם בעוז אשר לו בתורתו אשר למד והבין אך אשר הוא איש דעת והנהגה טובה אינו בוטח בעשרו כי אולי יתגבר יצרו הרע עליו ויחטא על כן יאמץ כח בדעה אשר לו שיתנכל על יצרו כאשר עשה בועז שנשבע ליצרו לאמץ כח נגדו ויהיה בטוח יותר וזהו מז"ל גבר חכם בעוז זה בועז וכו' והוא בל יעלה על לבנו שאלו לא נשבע בועז ליצרו היה נפתה מיצרו שעל ראות עצמו נפתה נשבע ויקשה עלינו כי הלא חכם היה ראש הקבלה גדול מכל ישראל ואיך תורתו לא הגינה לבל יתפתה לולא שבועתו לז"א גבר חכם בעוז זה בועז כלומר גבר על יצרו למה שהיה חכם בתורה היה גבר בעוז אשר לתורה לשמור לומדיה מן החטא ולא נתפתה ואשר נשבע הוא שואיש דעת מאמץ כח כי להיותו איש דעת בעל הנהגה ותחבולה להיטיב רצה לאמץ הכח אשר היה לו להיותו יותר בטוב ואומר זה בועז גם שסוף הפסוק עליו ידבר הוא כלומר זה בועז מצד עצמו מבלי שישבע ואיש דעת על שנוסף על איכותו הטוב היה לו קנין דעת וזירוז לישבע לאמץ כח: