פירוש על משלי 25:28

עיר פרוצה. הנה האיש אשר לא יוכל למשול בו כרצונו דומה לעיר פרוצ' שאין לה חומה לשמור העיר שלא יכנסו בה משחיתים וזה שלא ימשול ברצונו מוכן לרעות רבות מפני המסרו ביד תאותו ורצונו והשליט בתאותו הוא כמו חומ' לשמור שלא יעלה שם הפורץ מפני תאוותיו המגונו':

ועל הב' כי עיר פרוצה וכו' הוא אשר אין מעצר לרוחו והוא כי יש עיר מוקפת חומה סביב ויש שאין לה אך סוגרות אותה כותלי חצריה סביב ובכל ראש דרך דלתות ננעלות בלילה ויש עיר סוגרת ומסוגרת בחומה ובקירות חצריה כמדובר ויש שאין לה לא זה ולא זה וההיא תקרא עיר פרוצה אין חומה וכדברים האלה יהיו באדם כי יש בעל סוד שאין לבו משיאו כלל להוציא מחשבתו החוצה ויש שלפעמים בא להוציא אך טרם יוציאנו נותן אל לבו כי לא על חנם נתן ה' לשונו תוך חומת עצם וחומת בשר אם לא להתעכב מלדבר מהרה כי לא ימצא טוב משתיקה וכמז"ל על פסוק מה יתן לך וכו' ואמר כי גם שלפי איש מחסום החומה שלפני לשונו שהוא משל אל חומת העיר וגם כנגד סגור אשר לעיר מינה ובה בחצריה מרד עצמה הוא סיגור לב האדם באדם לבלתי הוציא מחשבותיו חוצה עכ"ז לפעמים גם אם העיר תהיה פרוצה מצד עצמה תועיל לה חומתה אך באדם אם לבו פרוץ בתוכו למהר להוציא מחשבותיו החוצה לא יועיל לו כלום חומת שמו ושפתיו וזהו עיר פרוצה בפנים וגם אין חומה בחוץ הוא איש אשר אין מעצר לרוחו בפנים באופן שחומה שלפני לשונו כלא היה היא והוא כי אין החי נותן אל לבו חומות פיו לבלתי הוציא דבר אם לא כשלבו ורוחו בלתי תאבים להוציא החוצה מה שבקרבם אך אם אין מעצר לרוחו מיד יוציא דבר ולא יעצרוהו וזוכות לשונו והענין ללמד דעת את החי יתן אל לבו אם יהרהר חלילה על צדיק ורע לו וכיוצא לבלתי הוציא דבר מפיו כי אם יבקש דעת עד יכונן לבו או ישיב אל לבו כי אל דעות ה' ומי יבין דרכו יתברך או יהרהר אחריו חלילה אך אם ח"ו יוציא דבר מפיו על ההשגחה גם שאחרי כן יתן אל לבו וישוב מדבריו אוי לו כי נגע בכתר האמונה וקללה תחשב לו ובמה יכופר עונו ולא עוד כי אם לעת מצוא היצה"ר שהאיש הזה פתח פיו עד דברו רעה יחזיק בו ולא ירפנו עד יתפקר לדברים רעים כיוצא בדבר הרע עד יאבדנו מן העולם וז"א עיר פרוצה אין חומה שעל כן תתעתד יבואו שודדים עד תחרב כן הוא איש אשר אין מעצר לרוחו כי יתעתד לשודדים הם עונות ופשעים אין מספר עדי אובד:

פרוצה. ענין שבירה: