פירוש על משלי 26:23

מצופה על חרש. כסיגי כסף המדובקים על החרש שצורפין אותו בו והוא מבהיק כאלו הוא כסף ואין בו תועלת כן שפתים דולקים ולב רע הרודפים אחר הבריות להסיתם בחלקות ומדברים אחד בפה ואחד בלב:

כסף סיגים. הנה כמו כסף עם סיגים שהוא צפוי לחרש אשר הנראה יחשב היותו טוב מזולת שיהיה כן ואשר הוא בתוכו דבר פחות מאד כן הענין בשפתים שהם דולקים ורודפים חברת האדם ואהבתו הולכי רע כי יחשוב לפי דבריו היותו אהוב ובתוכו מה שאין בו תועלת ודבריו הם נראים ככסף והם כסף סיגים שנראה ככסף מזולת שיהיה כן:

ומה בין זה לאיש מדמם המחרחר ריב בגלוי הוא כי האיש מדמם אינו עושה צפוי לרוע לבו ואפשר לא יקבלו ממנו כי רע עליהם המעשה אך זה מראה כסף מבחוץ עם שהוא סיגים אך הלב הוא חרס אשר הלב רע מצופה בו על כן יחשוב הרואה כי גם לבבו הפנימי כסף ואין רעתו רק היות בו סיגים ובאותו צפוי יצוד הלבבות וידליק ודאי לב השומע והם קשים מרוע הלב הפנימי כי האדם יראה הצפוי ולא הפנימי נמצא כי השפתים המצפים הם הדולקים בעצם והלב אינו רק רע אך אינו דולק כשפתים וזהו שפתים דולקים ולב רע: