פירוש על משלי 26:6

מקצה רגלים חמס שותה. מי ששולח דברים ביד כסיל הוא מקצה רגלי שלוחים הרבה לחזור ולשלוח לתקן מה שעיות הראשון אשר שלחו בתחלה ושותה חמס שחבירו זועף עליו על שליחות הכסיל:

מקצה וגו'. הנה מי ששול' דברים ביד כסיל קוצץ הרגלים לאשר רצונו ללכת ולא ישאר לו כלי ילך בו כן אין כלי לכסיל להוביל הדברים ששמת בפיו אל המקום אשר הוא שולחו שם כי אין לו דעת לשמור צורת הדברים ההם באופן אשר שמם בפיו והוא שותה חמס במה שישיב לו הכסיל מהדברים וזה מב' צדדים הא' לפי שהכסיל לא יאמר הדברים באופן אשר צווה בהם ויהיה זה סבה אל שלא תהיה תשובת המשיב ערבה ונאותה אל מה ששלח לו שולח הדברים ויהיה מפני זה חמס השולח על המשיב על לא חמס בכפיו כי הכסיל סבב זה והצד הב' כי הכסיל לא ישיב הדברים באופן שצוהו המשיב ויהיה זה סבה אל שיבאו הדברים שצוהו המשיב מבולבלים ובלתי נאותים:

ואם כה תאמר הלא לתקן זה וזה אערב דעתי עמו ואאספהו אלי ולבל אשוה לו גם אני יהיה לי כמשרת לפני לכל אשר אחפוץ וע"י כן ידרך אצלי בדרך טובה קו לקו צו לצו כי גדולה שמושה דע אפוא כי הלא יאכילך גחלי רתמים דשקך מים המרים עד תגרשהו מעליך כי לא תאמין בחייך כי הלא בשרתו לפניך לא יבצר ממך תשלחהו בשליחות מה וימר לך כי הלא אתה תשלחהו למצוא מנוח לכף רגלך כי ירחק ממך המקום אשר תשלחנו ולנוח דעתך במציאות השליחות ומה גם אם הוא למצוא חפצך מזולתך כדבר דבר דבור על אפניו ונהפוך יהיה כי אתה חשבת להרגיע את רגלך ואדרבה תהיה מקצה אותם כי ישנה וישים מתוק למר ומענה אף ישיב שכנגדך על פי אשר יעוות הכסיל בשליחותו ותצטרך לקום וללכת ברגליך פעמים שלש לתקן את אשר עוות שלוחך ובמקום נחת רוחך ודעתך בשליחות קובעת כוס חמה תשתה שיצר לך אשר שלחתו אליו מחמת דברי שלוחך והוא חמס מבלי תאשם וזה מקצה רגלים וגם חמס שותה שולח וכו' כי יאמין שכנגדו אל דברי שלוחו והוא שינה לרעה נמצא שחמס שותה וטוב לגבר לבלתי ישתמש בשמש ככסיל הנזכר: