פירוש על משלי 28:20

איש אמונות. הנותן מעשרותיו באמונה שאין עד בדבר אלא הקב"ה רואה ומרבה לו ברכה:

איש אמונות. איש שמתעסק באמונה במדיניות ובדעות הוא רב ברכות מצד יושרו יצליח כחפצו ומצד דבקו בש''י ומי שאינו מתעסק באמונה לא במדות ולא בדעות אך הוא מתעסק בעול בעסק הממון כדי שיתעשר במהירות ולא יזדקק בדעותיו כדי שיעבור בכל הדרושים במעט זמן הנה הוא לא ינקה מרע וזה מבואר מאד:

ואם עובד אדמתו הוא איש אמונות שאינו בוטח שבעבודת האדמה אשר יעשה כראוי תוציא צמחה כראוי ברבוי על ידי השתדלותו רק שם כל בטחונו בקונו יתברך אומר בלבו שכל חריצותו כאין רק שמאמין בה' ישלח ברכה במעשה ידיו שזהו ענין אמונות על דרך מה שקראו רז"ל לסדר זרעים אמונת מטעם זה ההוא לא בלבד ישבע לחם כי אם גם יהיה רב ברכות ואמר איש אמונות ולא איש אמונה לומר כי שתים הנה האמונות הצריכות להיות רב ברכות אחד להאמין בה' יברך אדמתו ולא יעלה על רוחו שרב תבואות בכח ידו עשה שנית לחשוב בלבו לתת מעשרות ותרומות ומתנות עניים בעין יפה מאד ולהאמין בה' שלא יחסר לו ואדרבה כן ירבה וכן יפרוץ ובזה הוא רב ברכות כמה דאת אמר הביאו את המעשר כו' אם לא הריקותי לכם ברכה עד בלי די אך אם הוא בעל אמונה אחת בלבד שיברכהו ה' ולא יכוין להרבות מתנותיו רק להעשיר את עצמו ועל כן הוא אץ וממהר לעבוד אדמתו בידו הנה איש כזה לא ינקה מהיות שבע ריש כמרדף ריקים גם שהוא אץ לעשות על ידי עצמו ולא ירדף ריקים כי רוע כונתו יצר לו כי הכל מאתו יתברך: