פירוש על משלי 3:8

רפאות תהי לשרך. היינו לשורש החסרון הנמצא בלב האדם שממנו בא התפשטות לכל צד, וע"י דברי תורה יתרפא השורש וממילא גם ממה שנסתעף ממנו ג"כ לא ישאר רושם, כי עיקר בריאות האדם הוא מטבורו כדאיתא בגמ' (סוטה מ"ה:).

רפאות תהי לשרך. החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:

רפאות תהי לשרך. הנה התורה היא מרפא לך מחולי המדות והדעות בעת שהתחלת לדרוך אל השלימות ותתחיל לקחת מזון ההשגות העיוניו' והמשל בזה אל מה שיקח הולד מהמזון בעת היותו במעי אמו שיקחה דרך הטבור גם אחרי השלמך בחכמה היא שקוי לעצמותי' למלא אותם מוח ואמר זה שלא תחשוב שאחרי השלמך בחכמה לא תצטרך אל התורה אחר שפרי התורה היא להעמיד האדם על השלימות מההשגות העיוניות כי באמת תמיד תצטרך לחקור בה וללכת במצותיו כי היא מוסיפה לך שלימות תמיד ועזיבתך אותה תהיה סבה להסיר ממך השלימות ולהפקדו כמו שהעצמות יצטרכו תמיד אל המוח אשר בתוכם להזין ממנו ואע''פ שכבר נשלמה הויתם באופן מה ובסורו מהם יפקד מהם מזונם ויפסדו ואפשר שאמר לזאת הסבה ג''כ אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע ר''ל שלא תחשוב כבר השגתי החכמה ואיני צריך עוד אל התורה שהיא מישרת אליה כי בודאי אתה צריך אליה תמיד ולזה ראוי שתירא את ה' לשמור מצותיו ובזה תסור מרע תמיד בדעות: