פירוש על משלי 30:11

ולא עוד אלא שאחרי שהתפקרו לקלל את אבי הדור המיסר אותם כאב את בן ימשך שיקוצו גם על החכמים המלמדים להם תורה המתיחסים לאם כד"א שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך הנה כי קרא למייסר אב ולמלמד תורה אם למה שהוא מניק אותם מדדי בינתו ובזה יקרם מאמר הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה בתתו טעם על המלעיג על דברי חכמים או מבזה רבותיו למ ננעלים ממנו דרכי התשובה מפני שלא ילך אליהם ללמוד האיסור וההיתר ותשובת כל דבר רע ותיקונו ויעלה על רוחו כי צדיק וישר הוא ולא יסיר חלאתו ממנו וישאר בשרצי עונותיו תמיד בידו וזה מאמר שלמה אל תלשן כו' פן יקללך ואשמת כמפורש עוד תהיה סבה כי דור אביו יקלל כאשר הסיבות שיקללך והלא יאבד כי אח"כ אצ"ל שימאס את המוכיח שהוא כגדר אב כי אם גם את המלמד תורה לאט לו שהוא כאמו מניק דדי בינתו לא יברך:

דור דור, דור, דור, לעלוקה - [יא-טו] מי דור אביו יקלל מצואתו לא רוחץ - ד' דברים אלה דבקים בפירוש עם ד' בנות, והעד על זה: דור אביו יקלל עין תלעג לאב לעלוקה כמו עוות וראוי להיות עקולה מן משפט מעוקל והיא תהפך כמו: כשב כבש ירעף יערוף ושתים ושלש דרך אריכות:

דור וגו׳. מוסב למעלה לומר אפי׳ הדור פרוץ אשר וגו׳ ופן תחשוב להלשין ביניהם למען יהיה חרב איש ברעהו ויאבדו בעונם עכ״ז אזהיר לך אל תלשן: