פירוש על משלי 30:14

דור חרבות שיניו. החיצונות:

דור חרבות. ואמר ממשל על מי שיורש וגנב ותפש שם אלהיו שזה דומה אל הדור ששניו הם כמו חרבות לחתוך ולהשחי' הדברים ומזונות מתלעותיו והם השני' הטוחנות הם לאכול עניים ולכלותם מן הארץ ולכלות אביונים ממין האדם וכן זה ישחית בזה כל עניני הדעות כי ישתבשו בקלות בדעותם החסרות ואולם החכמים לא יתכן שיזוקו בכמו אלו הדעות הנפסדות ואמר עוד ממשל על עוצם אכלו והשחתו בזה הדעת הנפסד רבים מחסרי הלב וזה תמי' לא ישבע כי ימצאו שתי בנות לעלוקה והיא התולעת הנקרא ארטוגי' בלע''ז שהוא מוצץ הדם מן האדם לא ישבע עד שיתמלא ממנו מלוא נפלא ואחר יפול ויקי' הדם ואחר כן ישוב תמיד להתמלא בזה האופן לא ישבע וכל א' מאלו השלש יאמרו הב הב לא תשבענה:

ואיש את רעהו חיים יבלעו ויהיה הדור דור חרבות שניו וכו' הגדולים שבהם הנמשלים לשינים בערך המלתעות הקטנים מהם והקטנים הנמשלים למלתעות אלו יהיו כחרבות ואלה כמאכלות לאכול עניים מארץ ואביונים מאדם כי אין אומר השב כי הרומו שופטים מהם: