פירוש על משלי 30:6

פן יוכיח בך ונכזבת. יוכיח על פניך שע"י תוספתך אתה בא לידי עבירה וכ"ש אם תגרע:

אל תוסף. על דברי הש''י אך יתבונן בהם באופן לא יצטרך למה שתבין מהם תוספת בדברים ההם שאם הקלת בעיונם עד שלהקל מעליך כשלא יתן וכן הבאו' תאמ' שהוא חסר מלה או מלו' כך שמא יוכיח בך הש''י שאר האנשי' מעשו' ככה מפני עצם מה שיגיעו לך מהרע וההפסד עד שתשא' הבל וכזב מזולת השארות כלל:

והלא תאמר אלי איך אמרתי שאמרת אלוה צרופה ולא היה לי בפסוק מקום לטעות והלא הדיוק ברור בכתוב טעמא משום שלא יסור אך איש כמוך חכם מכל האדם שלא יסור ירבה אינך אלא טועה כי אין זה דיוק מדבריו כי אם מוסיף ואין ראוי להוסיף חלילה וזהו אל הוסף על דבריו יתברך כלום כאשר עשיתי אמ כי לא דיוק היה רק תוספת כי הלא לא נאמר פן יסור רק ולא יסור כי מאומרו ולא יסור ולא אמר פן יסור יורה שאין הדבר תלוי ומסופק אם יסור או לא יסור שימצא בזה תואנה לאמר אני ארבה ולא אסור רק החליט ואמר ולא יסור לומר שאם ירבה יסור בלי ספק וזהו אל תוסף וכו' כי מוסיף תקרא ולא מפרש ואם ישיאך לבך כי מפרש אתה ולומר זיל בתר טעמא ואני לא אסור הנה מלת פן יוכיח בך כי בדאי אתה שאכ. כדברך פן יסור מיבעי' ליה וזהו פן יוכיח בך כי מלת פן יוכיח בך ובזה ונכזבת בעולה על רוחך כי מפרש היית: