פירוש על משלי 30:5

כל אמרת אלוה צרופה. מזוקקה ולא כתב דבר שלא לצורך והיה לי ליזהר:

כל. הנה כל אמרת הש''י צרופה ר''ל שהיא נקייה מן הסיגי' והדברים שילכו במדרגות המות' והוא מגן לחוסים בו לשמרם מהטעו' ומהדברי' בכמו אלו המקומות אשר הטעות מרחיק בהם האדם מהצלחתו האמתית ולזה נזכרו אלו השרשים הגדולים בתור' ובדברי הנביא:

ואל יעלה על רוחך ואל תעמוד בדבר רע להרהר ולומר הלא זאת מדתו יתברך ותורתו התמימה להרחיק מן החטא את העוסקים בה לשמה ומי לנו גדול בתורה ראש הקבלה ועוסק בתורה לשמה נשלמה ומה זה היה שלא הרחיקתו מן החטא כמאמר ר"מ כל העוסק בתורה כו' ומרחקתו מהחטא ולמה לא עשתה כן לשלמה ואדרבה נראה חלילה שמצא בה מקום לטעות כי מאומרו יתברך ולא יסור יורה כי אשר נכון לבו בטוח יהיה ויוכל להרבות לו על כן אמר שלמה השמר פן ואל תפנה לבבך אל הדבר הרע הזה כי אנכי הסיבותי ולא היא חלילה כי הלא כל אמרת אלוה צרופה ומנוקה מכל סיג ומכשול כי לא נתנה מקום לטעות חלילה ושמא תאמר אם כן אפוא מה היה שהוא יתברך לא הגין עלי שלא תבא תקלת שגגה זו על ידי כי הלא כמו זר יחשב מה שלא הגין הוא יתברך או תורתו כי דע כי זה איננו כי הלא הן אמת שמגן הוא יתברך למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם כי אפילו בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן אך הוא לחוסים בו באמת בהחלט וזהו מגן הוא לחוסים בו כלומר אך לא לחוסים בחכמתם וישענו בבינתם כי אז ירפה מהם: