פירוש על משלי 4:21

והנה ברטיית האוזן אשר היא ההקשבה לדברי תורתי תעלה ארוכת כל חולי וכל מכת חטא ועון כי תשמע ותחי נפשך וגם תעביר רעה מבשרך כאשר הקדמנו ופירש ואמר אל יליזו מעיניך וכו' לומר שע"י ההקשבה תמשך אחריה באופן שאין חטא בא על ידך והוא כי ע"י הקשבת האוזן ימשך לעינא וליבא ואחריהם כל אברים ימשוכו כי הלא שניהם סרסורי דעבירה עין רואה ולב חומד ואברים גומרים ולכן אשר לא יליזו מעיניו דברי התורה וגם ישמרם בתוך לבו הרי ב' הסרסורים כל מעינם אל דברי התורה ואיך ישעו בדברי שקר להחטיא אותך לי כי הלא אויביך תשלים אתך ויהפכו לסרסורי דמצוה וזה אל יליזו וכו' לומר ע"י הקשבה ימשך שאל יליזו מעיניך ותקנה הסרסור האחד וגם אתה על ידי הכנה זו שמרם בתוך לבבך ותקנה גם הב' כי קל הוא ומה טובו אמריו באמרו לבבך המורה על ב' יצרים ולא אמר לבך לרמוז מאמר ירושלמי על ומצאת את לבבו נאמן לפניך שהוא ב' היצרים שהוא גם בעסקים המתייחסים לחומר ויצר הרע יצרפהו במחשבת תורת ה' ומצותיו בכל טוב כונת עבודת ה' בכל פעולותיו החומריות ולא למלא תאותו החומרית כמאמר הרמב"ם ז"ל על בכל דרכיך דעהו כי בכל פעולה גשמית יוכל איש לעבוד את ה' כי יתן אל לבו באכול ושתו לקיים נפשו בגופו נעסוק בתורה ובמצות ובמשגל לקיים עונה ופריה ורביה וההיקש בשאר נמצא שעל ידי ההקשבה אל תורת ה' ימשך שאל יליזו מעיניך וכו' ויהיו סרסורי דעבירה להם למס ועבדוהו:

אל יליזו. אל ינטו:

אל יליזו מעיניך, שבכל המעשים שתעשה יהיו דברי התורה נגד עיניך לפעול כפי מצותיה, וגם שמרם בתוך לבבך לחשוב תמיד כפי דרכי החכמה בהגיון לבך, והוא עצמו מ"ש (ג' כ"א) אל יליזו מעיניך נצור תושיה ומזימה: