פירוש על משלי 4:25

עיניך לנוכח יביטו. יסתכלו אל האמת ואל היושר:

ועפעפיך יישירו נגדך. להשים אזנך בעצם הדבר המבוקש העיון בו:

אחרי הודיעו אותנו ראשי אברים אשר נעשה מהם פנה מהם יתד לעבוד את ה' כאוזן ולב ועין ואשר נתרחק מהעקשות למצוא דרך עץ החיים עדיין אפשר יאמר איש במה אדע אי זה דרך ישכון אור לעבוד את ה' אשר אהיה בו בטוח ההגעה אל המכוון ולא תעכב איזו מכשלה כי כמה החלו בעבודת ה' ולא נסתייעו ונוקשו ונלכדו וגם כי הלא יש כמה מיני מהלכים לעבוד את ה'. יש תופש בתורה ויש תופש בצדקה ויש בג"ח ויהיה אדם נדון לאמר מי יודע איזה טוב לפני האלהים להיות יותר בטוח ממכשלות מעיקים עד הגיע אל האושר המכוון עם שכלם כא' טובים. כי הלא בעסק התורה יקרה יכשל בשלא לשמה או גס לבו בהוראה וכיוצא בכל מדה ומדה ע"כ אמר ראה אנכי נותן לך כלל גדול אשר בו תצליח בכל עבודת שמים אשר תחזיק בה והוא עיניך לנכח יביטו וכו' ונשא המשל אל ההולך בדרך איכה ימלט מפוקה ומכשול ויבטח בהגעה אל מחוז חפצו והוא בשום לב אל הפרש שבין לשון אומרו לנכח לאומרו מנגד והוא כי לנכח הוא לעמת פניו כענין לנכח אשתו שארז"ל זה בזוית זה וזה בזוית זה וכו' זה נכח זה וכן נכח פתח הבית אך באמרו מנגד זולת הבנה זו יש בה משמעות שני והוא כי בלכת איש לדרכו על הארץ כי הנה חלק האדמה הקרובה אליו לפני פניו נאמר עליו שהוא נגד פניו מה שאין כן באמרו לנכח שלא יצדק רק על מקום גבוה מן הארץ נצב לעומתו ונשא המשל אל הולך אל עיר ומגדל גבוה אשר רחוק יהיה בינו ובינו כיום או יומים ומן המקום אשר הוא עומד בו עד המגדל יש ויש כמה דרכים שתוצאותם אל פתחי שעריו כי ידמה המגדל אל נקודת מרכז שסביבותיו קוים מתפשטים לאורך רב כן סביבות המגדל דרכים מהם והלאה ומכל ראש דרך מהם יראה הרואה אותו כי ישא עימו נכחו לאורך הדרך לעומת פניו אך בין דרך לדרך ברוחב הארץ אין רואה המגדל נכחו מרוב סבכי היער ומכשולות רמים ונשאים וגנות וגדריהן וגם בדרך אשר ילך איש לא יעדרו מכשולות אך קטנים שלא יעכבו מראות המגדל נכחו וגם יוכל איש להיות הולך ומסקל ומרים מכשול והולך ורגלו לא יגוף והנה טרם יחזיק איש בא' הדרכים ללכת אל עיר ומגדל ההוא הלא יהיה נדון לאמר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם ללכת אליו להיות בטוח ההגעה ומסולק המכשולות וגם איכה אעשה באיזה דרך מהם אלך שלא אטה אשורי מני הדרך החוצה ואסתבכה במכשולות הרמים או אפול באחת הפחתים ואילו האחד שיפול בהם כי לא יגיע אל מקום החפץ ע"כ בהזדמן איש יועץ וחכם חרשים יאמר אליו על דבר ההטייה מן הדרך איעצך שעיניך לנכח יביטו לומר תמיד תגביה עיניך והסתכל נכח המגדל ועל ידי כן לא תטה מן הדרך כי בהטותך הלא תרגיש במה שלא תראה המגדל וגם שתרום עיניך להביט נכח המגדל לא תמיש מהשפיל עפעפיך להביט בארץ בחלק הדרך שנגד עיניך למען תראה המכשולות הקטנים אשר בדרך המה ותסקלם בל יקרה כאצטגנין שהיה מהלך בלילה בעינים רמות לחזות בכוכבים ובהתבודדו ולא שת עיניו על דרכיו בלכתו בדרך נפל באחת הפחתים ועל דבר איזה דרך טוב להגעה יותר בקלות ובבטחה אל תשית לב כי לך לך באמצעות כל דרך בלי הטיה ועל ידי כן כל דרך מהן טוב ונכון הוא והנה דברי המשל הזה הם דברי שלמה על הדבר האחד אמר עיניך לנכח יביטו הוא לעומת מקום הגבוה שלעומת פניך ועל פי דרכך ועפעפיך יישירו נגדך למטה בארץ פן תכשל: