פירוש על משלי 5:6

אורח חיים פן תפלס. כך דרשוהו חכמים סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצות ולא פירשן כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח לכך נעו מעגלותיה הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם, זהו מדרש אגדה, אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו הרחק מעליה דרכך. נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה וכן יש לפרש אורח חיים פן תפלס אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפול:

אורח חיים פן תפלס. האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו הנה באמת אין תקוה בזה כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים ולא תוכל לדעת אותן והנה אמר זה לפי שהמדמה אע''פ שהוא עוזר עזר מה אל השכל כמו שהתבאר במקומו הנה בציורו יטעה מאד בעמיקות החכמה והתבונה והטעות שיקר' ממנו בשרשים הגדולים וההתחלות יהיה סבה להרחיק האדם מאד משלימותו ולהתיר לו לעזוב החכמה ולהתענג בתאוות ולזאת הסבה יערבו מאד דבריו אל האדם כמו שזכר וזה מבואר במעט עיון למעיין בזה הספר כי דברינו בו הם למי שנשלם בפלוסופיא וראה דברינו בספר מ''י ואפשר שירמוז באשה זרה אל הנפש המתאוה ויקשור הענין אל מ''ש לשמור מזמות ודעת וגו' שהוא יזהירהו לידבק תמיד בחכמה ובתבונה באופן שתערב בו כל כך עד שלא יפותה בשפתי זרה המפתה להמשך אל התאוות אשר יגיע מהם הרע שזכר והנה זה הביאור השני הוא הנכון יותר:

ועל הדבר הב' שגם ממצודת רשתה אשר תבא בו תחשוב להבחין בפלס ומאזני שכלך למאוס ברע ובחור בטוב ולהמלט ממנה אל יעלה על רוחך טובה הדבר הזה כי הלא ארח חיים פן תפלס וכו' והוא כי הנה רז"ל המשילו דרך החיים ודרך המות (פ' ראה) אל ב' דרכים האחד תחלתה דרך ישרה ורחבה ובה כל עץ פרי נחמד למראה ואחריתה מעגלים נפתלים ונלוזים צרים צרורים כל חשך טמון ואפלה מנודח ידח ממנו נדח אל פחתים ומכשולות ופתע ישבר ואין מרפא. והשני ראשיתם מעגל צר בלתי ישר לא תואר לו ולא הדר קוץ ודרדר יצמיח בו ואבני נגף מתנוססות על אדמתו ואחריתה דרך רחבה מני ים ערוכה בכל טוב ושמורה מכל נזק עברה משכיות החמדה מור ואהלות עם כל עצי לבונה כל צפור כל כנף פצחו רנה לא תשבע עין לראות טובה ויפיה משום חנה ועדנה כי רבה היא ואין קצה לתבונה. והנה כדברים האלה וכחזיון הזה האדם יראה לעינים שתי דרכים לפניו דרך המות הוא היטפל בעסקי העולם הזה ותאותו אשר עניניו נחמדים למראה רחבים וישרים לכל מראה עיני בשר אך אחרי דרך מבוא שמשה צר ומצוקה כי מרוחב דרכה יתפלשו נתיבים ומעגלות צרים ודחופים ועונות וחטאים אשר הדורך בם עד שאול ירד בנתיבותיה ואל רפאים מעגלותיה ונהפוך הוא בדרך החיים כי הבא ליטהר ולהיות מתהלך בדרך אמת להשיג ארחות חיים הלא ראשית דרכו פת במלח יאכל ומים במשורה ישתה ובתורה הוא עמל וכיוצא באלה אך אחרית דרכו עין לא ראתה יעשה למחכה לו ונבא אל הענין אמר אל תבטח בך תבין לאשורך כי טוב ללכת אל בית אבל היצר הטוב מלכת אל בית משתה היצר הרע וגם שהחזיק בך תנצל כצבי מיד כי הלא ה"כ ישכרך מיין נסכה עד גדר שארח חיים ירא אני פן תבא לפלס בפלס ומאזני שכלך לעומת זה דרכה אשר תפשת מעט אי זה מהן דרך חיים שלא תניחך להביט אל המעגלות הצרים אשר לדרכה היא דרך המות אחר רוחב תחלתה רק כאלו נעו ונסעו משכלך מעגלותיה הצרים לא תדע רק את הרחב אשר בתחלתה כי מאד תדיחך מעל אלהיך ואם כן אפוא כלתה אליך הרעה לא תוכל לשוב כי לא תראה ברע אשר ימצאך: