פירוש על משלי 6:35

לא ישא. פנים, לכל ממון לכפר על אשר כפר בו ונדבק בעבודת גלולים, ורבותנו דרשו לא יבוזו לגנב, זה המתגנב מאחר חבירו הולך לבית המדרש ועוסק בתורה, ונמצא ישלם שבעתים, סופו שמתמנה דיין ומורה הוראות שאין שבעתים אלא תורה שנאמר מזוקק שבעתים (תהלים יב):

ולא יאבה כי תרבה שוחד כלומר אין צריך לומר כי ירבה שוחד הנואף שלא ישא פניו כי המר לו כי אם גם כי תרבה אתה בני הכשר אשר אני דובר אליך בספר הלז לכפר בעדו לא יאבה לקחת מידך להציל לו באופן כי ה' המה ההפרשים שבין זה לזה א' שהגונב חושב בלבו הוראת התר שהוא לכי ירעב אך נואף אשה חסר לב שלא לבו ילך במחשבת התר כי איננה אך יחסר לבו ב' כי זה ישלם שבעתים וכו' ומשחית ממונו וזה משחית נפשו ג' וד' כי זה נגע וגם קלון ימצא והגנב גם לא יבוזו לו ה' כי הגנב תמחה חרפתו בתשובתו וישלם שבעתים וזה חרפתו לא תמחה:

כופר. שוחד עניינם כמו פדיון: