פירוש על משלי 7:2

ותורתי כאישון עיניך. שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה:

שמור מצותי וחיה. מצות התורה ותשיג החיים הנצחיים ושמור תורתי כשמרך אישון עיניך ולא די לך במצות שתשמרם בלבך אבל צריך וגו':

כי לפעמים לא יזדמן מורה צדק ותשגה או תמנע מעשות מצוה ותקפח חייך הנצחיים ולמה תעזוב חייך תלואים לך בזולתך וזהו שמור מצותי וחיה כלומר מעצמך ולא תמנע חייך ממך ותניחם ביד הזולת ואל תאמר בלבבך אחרי לומדי בעצם מעשה המצות עד אדעה מה בצע כי אקבע עסק למוד ושומרו בל אשכח דבר ודי לי פעם אחת בשנה אחזור תלמודי כי הלא תורתי טובה לך כאישון עיניך והוא כי כאשר החי אשר בעיניו איננו רואה חייו אינן חיים באמת כי כשול יכשל בכל יום כהולך במחשכים מה שאין כן לאשר אישון עינו יאיר לו כן היא תורתי כי המשולל עסק גמרא תמיד הלא יהיה ממשש במעשה המצות כעור באפלה כי כמה וכמה דקדוקים ותיקונים יצטרך לכל מצוה ופעמים יחשוב לעשות מצוה ועושה עבירה כאשר קרה לר"ע שהוליך מת מצוה כמה מילין עד בית הקברות ואמרו לו שעל כל פסיעה שפך דמים והיה לו זה מהעדר למוד שמת מצוה קונה מקומו וההיקש בזה נמצאת תורתי מועלת לך כאישון בת עין שבלעדה האדם בחשך ילך: