פירוש על משלי 7:3

קשרם. אבל צריך שתקשר על אצבעותיך לעשות אותם ואמר אצבעותיך כטעם אמרו מעשה אצבעותיך:

קשרם וכו'. הנה מלאכות בני אדם אשר יעשו אצבעותיו יתייחסו לאצבעות כמה ד"א מעשה אצבעותיך גם רז"ל דמו י' מלאכות הנעשות בלחם אשר הוא אוכל טרם יאכלנו לי' אצבעות וי' מצות שמקיים בהם וע"כ אמרו לשום עשר אצבעות על הפת בברכת המוציא ולכן תקנו ברכת המוציא בי' תיבות והענין כי אחרי הזהירו על התורה ועל העבודה של מצות ושיגיעת שמהם חיים לעושיהם חש פן יאמר איש מה אעשה ועסקי ומלאכותי יטרידוני ויפנו דעתי מעסק המצות על כן אמר עשה זאת אפוא בני קשרם על אצבעותיך כי בכל מלאכה ומלאכה אשר תעשה תקשור בה מצוה אם באת לחרוש תן דעתך אל קיום מצות לא תחרוש בשור ובחמור ולא שתחרוש בבקריך ובלא מתכוין תמצא בלתי עובר הלאו רק תכוין לקיימו וכאשר תזרע יהי' בכוונת קיום מל"ת של כלאים ובקצרך בכונת קיום לקט שכחה ופאה שיאכלו עניי ממך ובהעמדת כרי תכוין לקיים תרומות ומעשרות ובלתי עשות עיקר מלחם ביתך ועל דרך זה בעסה על הלחם ועל החלה ולתת מלחמך לדל. וההיקש בזה במשאך ומתנך לתת לאביונים מאשר יברכך ה' ולא לאכול לשבעה נמצאת קושר המצות במעשה אצבעותיך. ואולי תאמר ומה אעשה אם לא לבי ילך לחשוב מחשבות במעשה ידי אם לא אחרי גוי ואיככה אוכל לשמור מזמות לבי להביאו אל האלהים ואל אל בצע כסף עשה זאת גם כן והוא כתבם על לוח לבך. והענין כי כל אשר יעלה על לב ויחשוב מחשבות לא יעשה דבר אם לא במצרף השכל ובו יביט הלב לחשוב מחשבות ולברור אוכל מתוך פסולת וידמה השכל אצל מחשבות הלב כחזון הכתוב על הלוחות כי בהיות האדם נדון ומתהפך כה וכה ברעיוניו להבין החזון לא יתאמת אצלו איזה מצדי רעיומו הוא האמתי רק בראותו איזה צודק בעצם בנמצא כתוב בלוח כן לא יחזיק הלב במזימותיה אם לא כאשר הוא צודק עם שכלו נמצא כי השכל הוא לוח הלב ובכן כאשר שכל אדם שקוע בטיב מצות ה' ופירושן ואיכותן לפי שכלו עד גדר יהיו ככתובים בו אזי בבוא לב האדם לחשוב מחשבות וימלך בשכלו אשר הוא לוח הבטתו אשר כתובים בו מצות ה' לא ימצא לבו כתוב על לוחו זולתי עבודת שמים ומשם יקח לשום אל אלהים כל מזמותיו וכונותיו וזהו כתבם על לוח לבך:

על לוח לבך - שלא תשכחם.