פירוש על משלי 8:32

ועתה בנים שמעו לי. ואשרי מי שישמרו דרכי:

כהתימה תורתנו הקדושה להגיד גדולת איכותה לפניו יתברך ואיך שעשועיה הם עם בני אדם כאשר כתבנו למה שנפשות עם בני ישראל הם כבנים או בנות אליה על כן תבא כאם הילד להדריך את ילד שעשועיה ותאמר ועתה בנים כו' כלומר ועתה אחרי דברי אלה ימשך כי בנים אתם לי וזהו ועתה בנים לכן שמעו לי אל חכמת תלמודי וגם אל המעשה הבא מהגמרא כי ואשרי דרכי ישמורו: עוד יתכן להתכח התיבות יותר שיאמר כי הלא מכמה סבות ימנע איש משמוע בקול מורה או על היות לו פנאי רב בימים ההם ואין הדבר נחוץ ויוכל לימים רבים שנית לבלתי היותו חייב לאיש ההוא לשמוע בקולו ג' להיותו מעמיס על צוארו עול כבד ד' כי גם אם יהיה חייב בכבודו ושמוע בקולו ישמט על היות קל האיכות להקשיב לקול מליו ה' כי ידע כי אשר יצונו הם דברים קלי התועלת ולכן ירחק מהם. על כל אלה דברה תורה ותאמר אין גם אחד מהנה אתי תמאנו ומריתם לשמוע אלי על האחד אמרה ועתה כלומר אל תאמר לכשאפנה אשנה כי אם לא עכשיו אימתי לכן עתה ברוך ה' עשה ואל תאחר פן תמות ולא בחכמה ועל הב' אמרה בנים כי בנים אתם לי וחייבים בכבודי ושמוע בקולי ועל הג' אמרה שמעו כלומר אינני מטרחת לפניכם רק שמעו ותחי נפשכם כנודע מרבותינו ז"ל כי הכל תלוי בשמיעה והיא מביאה לידי מעשה ועל הד' אמרה לי כי אנכי אנכי רבת האיכות עד אין קץ כאמור בכתובים הקודמים ועל הה' אמרה ואשרי וכו' כי דרכי מצד עצמם גדולי האיכות כי אשרי שומרם מפאת עצמם גם שלא הייתי אנכי המדברת. עוד יתכן בשיעור הכתוב נמשך אל כל הכתובים הבאים לומר אל יעלה על רוחכם לומר הלא די לנו נלכה באורחותיך ומוסריך התלויים במעשה ומה בצע כי בעמול יום ולילה בהשגת חכמתך כי הלא ועתה בנים שהגדתי לכם שמציאות חכמתי דבקה בו יתברך שקנני ראשית וכו' ושברא בי כל העולמות ואהיה אצלו אמון וכו' לכן שמעו כי הלא ימשך לכם כי על ידי אתם הדבקים בה' כבנים וזהו ועתה בנים תהיו על ידי שתשמעו לי עם היות שאשרי דרכי ישמורו הם מצות מעשיות עם כל זה למוד גדול: