פירוש על משלי ט:6

עזבו פתאים וחיו. את דרך הפתיות:

עזבו. דרך פתאים וחיו ודרכו בדרך בינה להגיע אל זה מדרגה אחר מדרגה והנה זכר זה החכם לאי זו סבה לא אמרה דברים כי אם לפתי ולסכל לא ללץ ולרשע ואמר כי מי שהוא יוסר האיש הלץ לוקח לו קלון כי הוא ילעיג על החכם המייסר אותו ומי שהוא מוכיח לרשע לוקח מומו כי הרשע יאמר עליו שיש לו המומין שיש לו בעצמו:

ואם יקרה שיתפתה וגם יוכל רוע יצרכם אליכם אל תתיאשו מהתרופה כי הלא עזבו פתאים וחיו ואם קשה הוא משכו וקחו אותו לבהמ"ד וזהו ואשרו בדרך בינה הוא דרך מקום בית ועד הגמרא שהוא הבינה כי אז אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ ומה גם בהשתקע בבינת התורה לעקור מזמות חיצוניות אשר לא כתורתו יתברך: