פירוש על משלי לא:13

דרשה צמר ופשתים. להיות טווה בהם למה שיצטרך לבית' מהלבוש ועשת' זה בחפץ כפיה כמשפט המשרת החושק לעשות רצון אדוניו ולא כמשפט המשרת על צד ההכרח ואמנם אמר זה לפי שהמגיע מהמוחשות אל השכל יתוקן בתקונים רבים קודם הגיעו אליו ובזה יוסרו מהם הרבה מהמשיגים החומריים ויתקרבו אל המציאות הרוחני כמו שנזכר בספר החוש והמוחש:

דרשה וכו'. ראוי לשום לב אל אומרו לשון דרישה ולא אמר עשתה צמר ופשתים בחפץ כפיה וכן אומרו חפץ כפיה כי אין החפץ מתיחס רק אל הלב וכן באמרו היתה כאניות סוחר יראה שהיתה כאניות הולכת בשוקים וברחובות לבקש לחם או מלאכה להרויח ולשבוע לחם ואיך ישבחנה בדבר שאין לאשה מדה רעה הימנה והנה היה אפשרי לומר כי היתה הולכת מבית לבית ומחצר לחצר אך הרחק לא תרחיק ללכת אך מאמרו ממרחק תביא לחמה יראה שהולכת דרך מרחוק: אמנם יאמר ראה נא טוב מדתה כי לא דרך נשים העוזבות צרכי ביתם לדרוש ולתור בדברי הבאי כמוזרות בלבנה חוקרות ודורשות במומי זולתם וכיוצא כי הא לא כן רק כל מה שדרשה וחקרה אינו רק צמר ופשתים ללחם ביתה כי ראתה כי אחז צדיק דרכו בי רבנן ואם אין היא לה מי לה לכלכל ביתה שטויתה וראה נא מה גדלה צדקתה כי תעשה כאליהו הנביא ז"ל האומר אל האשה אלמנה תעשה לו לאכול ולה ולבנה תעשה באחרונה כי הלא לכאורה היה נראה חלילה מיעוט דרך ארץ כדורש לעצמו והלא הוא הפך מאמר ר"ע וחי אחיך עמך חייך קודמין ואיך הקדים חייו לחיי בעלת כד הקמח אך רצה לזכותה תעשה זכות שע"י כן תשרה ברכה וכד הקמח לא תחסר כן האשה הזאת מאז החלה לעשות במלאכה שתה לבה לתת צדקה והיא ובניה יאכלו באחרונה וזהו ותעש בחפץ כפיה לומר בעבור חפץ כפיה הלא הוא מאמר הכתוב לפנים כפה פרשה לעני נמצא שחפץ כפיה הוא להתקדש במצות הצדקה כענין כל עצמותי תאמרנה וכו' שארז"ל שאין אבר שאין לו מצוה להתקדש בה כן רצתה האשת חיל הזאת יקדשו ידיה לעושיהן וזהו מה שותעש הוא בעצם וראשונה בעבור חפץ כפיה היא הצדקה שכפה פרשה לעני ואפשר עוד לדקדק לפי זה למה דרשה גם פשתים יהיה די לה בצמר שהיא המלאכה המיוחדת לנשים כי על כן כופה האיש את אשתו לעשות בצמר ולא בפשתים על כן אמר מה שורשה גם פשתים הוא על כי ותעש בחפץ כפיה כי היא לא בלבד באצבעותיה היתה נותנת הצדקה כי אם גם כפה פרשה ע"כ רצתה כפיה יעשו ג"כ במלאכה שממנה תתן הצדקה ע"כ רצתה גם בפשתים שבב' כפות ידיה עושה מלאכה לשזור או כמ"ש לפנים וכפיה תמכו פלך הוא פלך הפשתים התלוי באויר ולא בצמר שהוא בראשי אצבעות למען מאז תעשה המלאכה יתקדשו גם כפיה ותגמור בנתינתה:

דרשה - לקנות צמר ופשתים.