פירוש על משלי לא:20

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון. וזה משלימות חריצותה שתעשה מה שתשלם בה לשכל חוקי לקנותו מההון מה שיספיק לה ולבית' ולתת לעניי' חוקם:

וגם שזולת זה יש לה לחם ביתה והותר הלא תעשה כן למען תת צדקה מעמלה אשר תעמול בידיה וכפיה כי תהיה לה יותר זכות מתתה מאשר יוציא השדה וכרם וזהו ידיה שלחה כו' וכפיה כו' ובכף שתומכת הפלך כפה פרשה לעני וידיה ששלחה בכישור אותן ידיה שלחה לאביון כי בידיה ובעצמה תחפוץ לעמול מה שתתן לצדקה ובכלים שהקב"ה מכין לה הברכה בהן תתן לעני ואביון עוד עושה ד' דברים אחד שלא תמתין עד יפשוט העני ידו ליטול רק היא תשלח ידה לו תחלה שנית שלאביון התאב לכל דבר תתן פי שנים מלעני כי על כן בעני אמר כפה לשון יחיד ובאביון נאמר ידיה לשון רבים ג' שגם שהפיוס טוב לעני מהנתינה למה שהיא אשה לא תדבר דבר רק כפה פרשה וכו' ד' שלא תתן לתוך יד העני פן תחשד בשום ידה תוך ידו לכוונת קירוב דעת רק תפרוש כפה והעני יטול ויגע בחפץ אך באביון שהוא תאב לכל דבר לא תתמהמה לדקדק כי ירעב ללחם כי אם מיד תריק לו בשתי ידיה כמדובר:

פרשה. לחם לעני - לביתה. בניה כלומר לא תירא משלג היורד על הארץ, כי כל אחד מביתה לבוש מתולעת שני, או כל ביתה לבוש שנים, שם ממין פשתים וארגמן ממין הצבעים והוא אדום.