פירוש על קהלת 11:9

שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ וְלִבְנוֹ: "חֲטָא, חֲטָא, כִּי פַעַם אַחַת תִּקְלֶה עַל הַכֹּל. אַף כַּאן הֶחָכָם אָמַר, "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ. . . וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ", וּבָטוּחַ תִּהְיֶה "כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ" הַשׁוֹפֵט "בַּמִּשְׁפָּט":

שמח בחור. אתה בחור עתה שמח בהטובה שהיה לך בימי ילדותיך, כי אז בודאי לא חטאת מרוב הטובה הואיל ואז היית ילד, וגם עתה בימי בחורותיך עשה טוב ללבך ותהיה שמח, ולך בדרכי לבך לעשות מה שלבך חושב ומה שעיניך מראים לך ותתאוה אליהם, אבל דע כי על כל אלה המעשים יביאך האלהים במשפט, ואם ימצא בהם דבר חטא ועון אזי יעניש אותך, ולכן מאד תפשפש בהם שלא ימצא בהם נדנוד עון או כאדם האומר לעבדו ולבנו חטא חטא, כי כשתתמלא הסאה תלקה על הכל. אף כאן גזם ואמר שמח בחור בעת ילדותך עת שהיצר מתגבר, ולא תדאג מגמול המעשה. וכפל הדבר במלות שונות, ואמר ויטיבך לבך וגו׳ ועשה מה שלבך חפץ ובטוח תהיה, כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט:

שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק, בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵן מָטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ, זֶה חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁאָמַר: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, משֶׁה אָמַר (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם. שְׁלֹמֹה אָמַר: וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, הוּתְּרָה הָרְצוּעָה, לֵית דִּין וְלֵית דַיָּן, כְּשֶׁאָמַר: כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ, יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר לְאֶחָד שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַקּוֹסְטְנֵר וְהָיָה רָץ וְהוּא רָץ אַחֲרָיו, אָמְרוּ לוֹ מְעֹט בָּרִיצָה שֶׁלֹא תַּרְבֶּה בַּחֲזִירָה. כָּךְ: וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לְאֶחָד שֶׁהָיָה שָׁט עַל פְּנֵי הַנָּהָר, הָיָה רָץ וְרָצִין אַחֲרָיו, אָמְרוּ לוֹ מַעֵט בִּכְנִיסָה שֶׁלֹא תַרְבֶּה בִּיצִיאָה וְתִיגַע, כָּךְ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִשְׁפָּט. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר לְאֶחָד שֶׁגָּנַב אֶת הַמֶּכֶס, חַד זְמַן צְדוֹן יָתֵיהּ אָמְרִין לֵיהּ הַב מַה דְּאִית גַּבָּךְ, אֲמַר לוֹן סַבּוּן לְכוֹן מַה דְּאִית גַּבָּאי, אָמְרוּן אַתְּ סָבַר לֵית אֲנַן מַפְּקִין אֶלָּא כָּל דְּאִית גַּבָּךְ הָאִידְנָא, אֲנַן תָּבְעִין מִינָךְ כָּל דְּאִית גַּבָּךְ וְכָל מַה דִּגְנַבְתְּ כָּל אִילֵין שְׁנַיָּיא דַּהֲוֵית גָּנֵיב, כָּךְ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְעוֹף שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בִּכְלוּב, בָּא עוֹף אֶחָד וְעָמַד לוֹ עַל גַּבָּיו, אָמַר לוֹ אַשְׁרֶיךָ מַה מְּזוֹנוֹתֶיךָ מְצוּיִין לְךָ, אֲמַר לֵיהּ בִּישׁ גַּדָּא וּטְמִיעַ מַזְּלָא, לִמְזוֹנוֹתַי אַתְּ מִסְתַּכֵּל, וְלַחֲבוּשִׁי לֵית אַתְּ סָקַר, דְּלִמְחָר מַפְּקִין וְנָכְסִין לִי, כָּךְ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לְבֶן בְּלִיַּעַל שֶׁבָּא אֵצֶל חֶנְוָנִי, אָמַר לוֹ תֵּן לִי בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן וּמִינֵי אַרְגַּסְטֵירִין, אָכַל וְשָׁתָה וְנִתְבַּסֵּם וּבָא לָצֵאת, אֲמַר לֵיהּ אַיְיתֵי טִימֵי מַה דַּאֲכַלְתְּ. אֲמַר כְּרֵיסֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא קוֹמָךְ בְּזַעַהּ, חֶנְוָנִי הֲוָה חַכִּים מֶה עָשָׂה, נָטַל מַחְצֶלֶת וּכְרָכוֹ בָּהּ וְהִנִּיחוֹ עַל תְּרַע חֲנוּתֵיהּ, כָּל דַּעֲבַר אֲמַר לֵיהּ אִישְׁדֵי זָכוּ עִם הָדֵין מֵיתָא דְּנַזְבּוּן לֵיהּ תַּכְרִיכִין, עֲבַר חַד בַּר פָּחִין בִּישׁ סַנְיָה, אֲמַר לֵיהּ עַד כַּדּוּן בִּישׁ הָדֵין גַּדָּא וּטְמִיעַ מַזְּלָא הָכָא מְקַלַּק, אֲמַר לֵיהּ חַיָּיךְ עַד דְּאִיסְתַּנְפְּנוֹי פְּרִיּוֹטִי, כֵּיוָן דְּאִיסְתַּנְפְּנוֹי פְּרִיטַיָּיא דִידֵיהּ אָמַר לֵיהּ אִיזֵיל לְפַחֲתָא, כָּךְ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. דָּבָר אַחֵר, שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּיַלְדוּתֶךָ, בְּתוֹרָתְךָ שֶׁלָּמַדְתָּ בְּיַלְדוּתֶךָ. וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, זוֹ הַמִּשְׁנָה. וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, זֶה הַתַּלְמוּד. וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אֵלּוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, מִי גָּרַם לְךָ לְהִבָּחֵר בְּזִקְנוּתֶךָ, תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתָּ בְּיַלְדוּתֶךָ. וְאִם נִבְחַרְתָּ בְּזִקְנוּתֶךָ, אַל תַּפְלִיג עַצְמְךָ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁלָּמַדְתָּ מֵרַבְּךָ. וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה וגו' עָלָיו לְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר לְאֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיל בַּנָּשִׁים וְשָׁטוּף בְּזִמָּה, וַהֲוָה אָמַר הֵידָא אִיתְּתָא אֲנָא בָּעֵי לָהּ, הֲדָא אִיתְּתָא אֲנָא בָּעֵי לָהּ, הִזְקִין וּבִקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה, אָמְרוּ לוֹ בִּישׁ גַּדָּא וּטְמִיעַ מַזְּלָא, הֵידָא אִיתְּתָא בָּעֲיָא לְךָ כַּדּוּן נְחִירָךְ קְטִיף, אוּדְנָךְ יַקִּירִין, וְעַיינָךְ כָּהֲיָין, כָּךְ כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים, לְאֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלֹא הָיָה מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, הִזְקִין וְיָרַד מִכָּל נְכָסָיו, אָמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלֹא הָיִיתִי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. אָמְרִין לֵיהּ כַּדּוּן מַה דַּהֲוָה הֲוָה, כָּךְ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט.