פירוש על קהלת 8:15

אֶת הַשִּׂמְחָה. שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְעוֹסֵק בִּפְקוּדִים יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, וְלֹא יְהֵא שָׁטוּף אַחַר הַרְבּוֹת הוֹן בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית וְגָזֵל. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשָׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן, בָּא לִידֵי עֲבֵרוֹת גָּזֵל וְאוֹנָאָה וְרִבִּית, וְשֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ לְעִנְיַן אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ, שָׁטוּף אַחֲרֵי הַנָּשִׁים לְהַרְהֵר אַחַר אֵשֶׁת אִישׁ:

ושבחתי אני את השמחה. משבח אני את ענין השמחה, אשר אין טוב לאדם בעולם כי אם לאכול ולשתות כאות נפשו:

ילונו. ענין התחברות כמו גם אשור נלוה עמם (תהלים פג ט):