מדרש על קהלת 8:15

יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו, וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר רַבִּי נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רַבִּי מְנַחֲמָא וְאַמְרֵי לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמְּגִלָּה הַזֹּאת, בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רַבִּי יוֹנָה בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, טו): וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, בְּעוֹלָמוֹ, בָּעוֹלָם הַזֶּה יְמֵי חַיָּיו לַקֶּבֶר, וְכִי יֵשׁ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה בַּקֶּבֶר שֶׁמְּלַוִּין אֶת הָאָדָם לְקִבְרוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם.

לעולם יהיה אדם שמח בחלקו ואז יהיה נאה ומעשיו נאים ובני אדם משבחין אותו, וע״ז אמר שלמה ע״ה בחכמתו ושבחתי אני את השמחה (קהלת ח' ט״ו) פי׳ שהשמחה בחלקו.

ושבחתי אני את השמחה. אלו המצות כענין שנא' שמחה לצדיק עשות משפט. אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות ולשמוח והוא ילוונו בעמלו. אמ"ר יוסי וכי האכילה והשתיה מלוין לאדם בשעת מיתתו אלא בידוע שאין הכתוב מדבר כי אם במעשים טובים ובמצות.