פירוש על קהלת 9:12

לא ידעתי יום מותי. שבעה דברים נעלמים מן האדם. המיתה. שנאמר כי לא ידע האדם את עתו (קהלת ט יב). ומה בלב חברו. שנא' אני ה' חוקר לב (ירמיה יז י). ועומק הדין. שנא' כי המשפט לאלהים הוא (דברים א יז). וולד שבמעי אשה. דכתיב כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה (קהלת יא ה). עצמים. כמו ועוצם עיניו (ישעיה לג טו). זה הילד שבבטן ובמה הוא משתכר. שנא' מתת אלהים הוא (שם ג יג). ואימתי מלכות אדום נופלת שנאמר כי יום נקם בלבי (ישעיה סג ד). ואימתי גאולה באה. שנא' אני ה' בעתה אחישנה (שם ס כב). א"ר יהושע בן קרחה כיון שהגיע אדם בפרק אבותיו ידאג כן המיתה.

4309 / (קהלת ט,יב) / רעה
מלוייש"א / malweise / רעה
אולי רש"י רוצה לומר, שהמצודה מביאה פתאום אסון על החיה הנלכדת.

כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה. כְּדָגִים גְּדוֹלִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה גְרוּעָה וַחֲלוּשָׁה וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: הִיא חַכָּה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְמִין מַחַט, וְדָג גָּדוֹל נִלְכָּד בָּהּ: