Musar על קהלת 9:12

על כן על כל דברי ההקדמה הזאת כל ערום יעשה בדעת ויהיה לו עין רואה ואוזן שומעת ונפש חכמה לדעת, ולא יאחר לעשות תשובה שלימה כי לא ידע מה יולד יום, כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ. ואמרו רז"ל בב"ר (צו, ב) הלואי כצילו של כותל וכצילו של אילן, אלא כצילו של עוף פורח וכו'. ואפשר שיבא הפגע פתאום, כמו שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ט, יב) כי גם לא ידע האדם את עתו וגו' עד כהם יוקשו בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום. פירש רש"י, כי פתאום האדם מת. וכן פי' מדרש שמואל על סיפא דמתניתין דלעיל (אבות א, יד), ואם לא עכשיו אימתי, זה לשונו, כי לא תדע מה יולד יום, ונקט מלת עכשיו ולא אמר ואם לא היום אימתי, לומר כי אפילו היום בעצמו הוא בספק אם יחיה אם לאו, כי כל רגע הוא מעותד למיתה, כי רגע ימות ואין לו אלא שעתו. ולכן אמר אם לא עכשיו אימתי:

שמיני. ופקודתך שמרה רוחי. כשיגיע אדם למעלה גדולה, כגון עושר וכבוד או שררה או מלכות, ידע וישכיל שאין כבודו קיים ולא עשורו ולא טובו. וכל טובו כאין וכאפס, וברגע אחד יפטר מן העולם ויאבד עושרו, ולא ישאר מכל טובו כי אם כשרון פעלו. ולכך אמ' שלמה ע"ה, אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום. ואין אדם יודע עתו מתי ימות, שנא’ (קהלת ט, יב) כי לא ידע האדם את עתו כדגים הנאחזים במצודה רעה. לפיכך ישים האדם תמיד שמונה דברים אלו נגד עיניו ועל לבו ולא יתגאה.