פירוש על קהלת 9:5

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ. וְאוּלַי יָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם יוֹם הַמִּיתָה וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם, אֲבָל מִשֶּׁמֵּתוּ, אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ מִן הַמִּיתָה וְאֵילֵךְ, אֶלָּא מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת:

יודעים שימותו. ומתפחדים אם כן מן הדין ומתחרטים על פשעם:

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ, רַבִּי חִיָּיא רַבָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹן מְהַלְכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא, הֲוָה טַלִּיתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן מְהַלְכָא עַל אֲרוֹנֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה, בְּנִי, טְלֵי טַלִּיתָךְ, שֶׁלֹא יְהוּ אוֹמְרִים לְמָחָר הֵן בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְהֵן מְחָרְפִין אוֹתָנוּ. אֲמַר לֵיהּ, רַבִּי, לָא כְתִיב: וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, אֲמַר לֵיהּ, בְּנִי, מִקְרָא אַתְּ יוֹדֵעַ מִדְרָשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ, כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים, וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים קְרוּיִין חַיִּים בְּמִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר וגו', לָאָבוֹת לֹא אָמַר אֶלָּא לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אָמַר לְמשֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָהֶם קִיַּמְתִּיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, א): לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָה. וּרְשָׁעִים קְרוּיִים מֵתִים, דִּכְתִיב (יחזקאל יח, לב): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, וְכִי הַמֵּת מֵת, אֶלָּא, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. אָמַר לוֹ בָּרוּךְ שֶׁלִּמְדַנִי מִדְרָשׁ, וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ.