פירוש על קהלת א:1

דִּבְרֵי קֹהֶלֶת. כָּל־מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "דִּבְרֵי" אֵינוֹ אֶלָּא דִבְרֵי תוֹכֵחוֹת. "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה", "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן". "דִּבְרֵי עָמוֹס", "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן". "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ", "שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר וְגוֹ'". "אֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד", "וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם". "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת", "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ . . . כָּל־הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל־הַיָּם". כִּנָּה אֶת־הָרְשָׁעִים בְּחַמָּה וּלְבָנָה וְיָם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתְּנַת שָׂכָר. כַּךְ שְׁנוּיָה בְסִפְרֵי. וְלָמַדְתִּי מִשָּׁם שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בָּרְשָׁעִים, וְהִמְשִׁילָם לְתִגְבֹּרֶת הַחַמָּה, שֶׁסּוֹפָהּ שׁוֹקַעַת. תּוֹסֶפֶת: דָּבָר אַחֵר: "כָּל־הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל־הַיָּם". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים נֶאֱמַר: שׁוֹטִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַמַּיִם, סְבוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ לְפִי שֶׁרוֹאִין אֶת־הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁכָּל־הַנְּחָלִים הוֹלְכִים בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מָלֵא, וְאֵינָן יוֹדְעִין לְהָבִין כִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, שֶׁמֵּימֵי הַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים לְתוֹךְ הַיָּם, הֵם הַמַּיִם עַצְמָם שֶׁהָלְכוּ כְבָר. הֵם נוֹבְעוֹת מִתַּחַת הַתְּהוֹם וְהוֹלְכִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע עַד הַיָּם וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים; לְפִיכָךְ אֵין הַנְּהָרוֹת פּוֹסְקִים וְאֵין הַיָּם מָלֵא, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. עַד כַּאן:

דברי קהלת. ידוע שהחקירה המעולה לא תשתלם אלא בשלשה פנים גם יחד האחת מפאת העיון כשתהיה בקבוצת דעות מחולפות להתבונן בזה לעומת זה להבחין איזהו יכשר. השנית מפאת הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה. והמעולה ביותר אם המוסר הקבלה ימסרנה לבנו, לפי שהאב רוצה הוא בתקנת בנו ויסרנה בעין יפה ומעמידו על האמת. השלישית מפאת המבחן והנסיון מהדברים המתהויים, וכל שכן אם יתהוו הדברים במקום מרבית חכמים המשכילים להתבונן אמתת הענין כפי מה שהוא. לכן אמר המעתיק בפתיחת הספר דברי קהלת וגו׳, רוצה לומר הדברים האלה נחקרו על ידי קיבוץ קבוצת דעות מחולפות בצרוף הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה והוא דוד המלך, והמקבל היה בנו אשר ינק שדי האמת, ובצרוף המבחן מהדברים המתהווים בירושלים עיר מלכותו אשר אנשיה חכמי לבב המשכילים אמתת הענין, והנה כל דבר לא נכחד מן המלך המולך בה, וכאומר בהיות כן הנה מאד נחקרו הדברים בשלימות רב שאין למעלה הימנו:

קהלת. הוא ענין קבוץ ואסיפה כמו קהלת יעקב (דברים לג ד), והמלך שלמה היה נקרא כן, על שהקהיל הדעות המנגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי צודק: