פירוש על קהלת א:11

וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ. לְאַחֲרֵינוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכְרוֹן בַּדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרוֹנָה לָהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דוֹרְשׁוֹ כְנֶגֶד אִבּוּד זֵכֶר עֲמָלֵק, וְסוֹפוֹ לִמָּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו":

אין זכרון. אלא שאין זכרון המעשים הנעשים בימים הראשונים כי נשכחו מלבות בני האדם:

אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, אָמַר רַבִּי אַחָא: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֵלּוּ הַסְּדוֹמִיִּים. וְעַל מִי נֶאֱמַר: עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, לא): לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שְׁקָפָא אָמַר: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים. וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֵלּוּ הָעֲמָלֵקִים. וְעַל מִי נֶאֱמַר לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, יט): תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְעַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, וּלְמִי אֲנִי נוֹתֵן זִכְרוֹן לַנִּסִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב (ירמיה כג, ז): וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶלָּא כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וגו' מִכָּל הָאֲרָצוֹת וגו', כַּמָּה נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא וּמְבִיאָן עִמּוֹ, הַיְינוּ דִּכְתִיב (זכריה יד, ה): וּבָא ה' אֱלֹהַי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי זֵירָא כַּמָּה חֲסִידִים וּבְנֵי תוֹרָה הָיוּ רְאוּיִין לִמָּנוֹת, כְּגוֹן יְהוּדָה בַּר רַבִּי חִזְקִיָּה, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַמְנוֹת לוֹ חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים מִשֶּׁלּוֹ וּמוֹשִׁיבָן אֶצְלוֹ בִּישִׁיבָה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו' וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, וְנֶגֶד מַלְאָכָיו, וְנֶגֶד גְּדוּדָיו, וְנֶגֶד כֹּהֲנָיו, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא: וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב כְּבַגֹּרֶן וְצַדִּיקִים יוֹשְׁבִין לְפָנָיו, כְּהַהוּא דִכְתִיב בִּיהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, ט): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וגו' יוֹשְׁבִין בְּגֹרֶן וגו', וְכִי בְּגֹרֶן הָיוּ יוֹשְׁבִין, אֶלָּא כְּדִתְנַן סַנְהֶדְּרִין עֲשׂוּיָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וְאָמַר שְׁלֹמֹה אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ מְצַמְצֵם בֵּינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְעוּלָא בֵּירָאָה וְרַבִּי בֵּיבַי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ מְחוֹלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לַחוּלָה כְּתִיב, לַחוּלָה שֶׁהֵן חָלִין לְפָנָיו כָּעֲלָמוֹת, וּמַרְאִין עָלָיו בְּאֶצְבַּע, וְאוֹמֵר (תהלים מח, יד): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת, עַלְמוּת, בִּזְרִיזוּת. עַלְמוּת כְּאִילֵין עוּלֵמְתָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סח, כו): עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, עֲלָמוֹת, תִּרְגֵּם עֲקִילָס: עָנְתָה נְסִיעַ. עַלְמוּת, בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, יְנַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וִינַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא.