פירוש על קהלת א:12

אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ. עַל־כָּל־הָעוֹלָם, וְלִבְסוֹף עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִבְסוֹף עַל יְרוּשָׁלַיִם לְבַדָּהּ, וְלִבְסוֹף עַל מַקְלִי, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "הָיִיתִי מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָיִם". אֲבָל עַכְשָׁיו אֵינִי מֶלֶךְ:

אני קהלת. כאומר אני הוא הנקרא קהלת, על שם שקבצתי דעות מוחלפות לצרף וללבן ולברר האמת:

הייתי. דבר ההוה נופל בו לשון עבר ולשון עתיד כמו שנאמר והלכו בניו וגו׳ ככה יעשה איוב (איוב א ה):